על העושר

על העושר

הכסף אוהב להתפזר. ההתפזרות היא תכונה בסיסית שלו. חוק טבע. החוק השני של הדינמיקה של הכסף קובע שכסף יזרום למקום בו הוא חסר. הוא יתפזר כמו מים על מגש. בצורה אחידה.
אם תשאלו את העובר ושב מה יעשה בכסף שיזכה בו בהגרלה כלשהי, הרי מן הסתם ישיב שרוצה הוא לרכוש פריט זה או אחר, או אולי יתכנן טיול סביב העולם, או יעניק מתנות לבני משפחתו… כלאמר יפזר את הכסף. מעטים ירצו לשמור את הממון באמתחתם.

המנוע, או המוציא לפועל של תכונה טבעית זו, פיזור הכסף, הוא האדם. אפשר לתאר את מוח האדם כאלמנט שאחת מתכונותיו, כאילו אוחזת מגרפת עץ ודואגת להעברת כסף ממקום שיש בו עודף למקום שחסר בו. פעולה פשוטה, רפלקסית.

הווירוס XB3 מוכר בחוגי הרפואה ונחקר במיוחד במופע הפשוט שלו, הפחות אלים. הווירוס תוקף את מוח האדם ומשבש את פעולת "המגרפה". מוח הפגוע מווירוס כזה יפסיק לפזר את הכספים שבסביבתו ויתחיל להערימם. ערמות קטנות כאן ושם. כמובן שככל שהערמות קטנות כן יתקשה הרופא בזיהוי מוקדם של המחלה. לכן מומלץ לאוכלוסיות הנמצאות ברמת סיכון הדבקות גבוהה, להיבדק אצל רופא מומחה אחת למספר חודשים. הטיפול ממושך אך אפשרי.

למופע האלים של הווירוס, המכונה XB5, לא הצליחו המדענים, נכון להיום, למצוא מרפא. הווירוס פוגע בצורה הרסנית במוח האדם וגורם למוטציה כבדה של האונות. מוטציה שלמיטב ידיעתנו כרגע הינה בלתי הפיכה.
המוטנט יאבד את כל התכונות הטבעיות המופיעות במוחות בריאים, (שיש שיקראו להן תכונות אנושיות), ויימירם ב"דרקוניות". את המילה דרקוניות טבע פרופסור קורך מאוניברסיטת משוגין. ההשראה לבחירת המילה מקורה כמובן בסיפורי אבירי ימי הביניים ומלחמתם בדרקונים, שכבשו את המדף באירופה הרומנטית של המאה התשע עשרה. הדרקון, באגדות אלו, אוסף אוצרות ורובץ עליהם להגן מפני גנבים. אין לו שימוש או צורך באוצר. אין כאן מחשבה לעתיד או אגירת פוטנציאל כלשהו לצורך זה או אחר, אלא כל תכלית קיומו של הדרקון היא הבעלות על האוצר! אוצר שיגרוף תחתיו לערמה.
מוח דרקוני, כלאומר מוח אנושי שהותקף על ידי הווירוס XB5 ועבר מוטציה שלמה, מפסיק לתפקד כמוח. התקשורת היום יומית עם הסביבה הופכת למכנית, מערכות שלמות של רגשות שמכירים אנו ממוחות בריאים, מתנוונות אצלו. תופעות כמו הפרעות שינה, שבעבר יוחסו לקשיים פסיכולוגיים שנקראו גם וורקוהוליזים וכדו, התבררו בעצם כבעיה פיזיולוגית, ניוון או השמדה פיזית של כל האזור במוח שאחראי על פרופורציות. הווירוס XB5 הופך אזורים שלמים במוח לשומן, ואת האחרים משעבד לדרקוניות. שיעבוד זה גורם לכך שכול מאוויו ופעולותיו הרצוניים לכאורה ואלו הרפלקסיביים של המוח הדרקוני, משרתים ומכוונים כעת לתכלית אחת בלבד- ריכוז הכסף.

 לא בהכרח תחתיו אבל בהכרח ריכוז.

ה"מגרפה" שבמוחו המוטנטי תגרוף כספים בודדים ותערום אותם או תצרף אותם לערמות קיימות שבסביבתו. אין בררנות או סיווג. המוטנט מתוכנת לבצע פונקציית פעולה פשוטה ביותר: פחות ערמות יותר טוב. ערמות גדולות יותר, טוב יותר. אין המוטנט פועל כאגואיסט, הוא יעדיף לצרף כספים לערמות שאינן קנינו אך הן גדולות יותר, וכך ישרת קו פעולה כללי של עולם המוטנטים.
מידע מדויק על כמות המוטנטים החיים היום בעולם אין. ההשערות מדברות על כך שמחלה זו שכיחה יותר בחצי כדור הארץ הצפוני, אך יתכן שמחסור וקשיים באיסוף אינפורמציה מאפריקה, אסיה ודרום אמריקה הם המסתתרים מאחורי הסטטיסטיקות המוצעות.

תחום חדש בחקר הווירוס XB5 והמוטנטים ניקרא חקר העושר (Reichtumsforschung), נימצא עדיין בחיתוליו אך חושף כיוון מעניין ביותר בהבנת ומיקוד הבעיה.
הבעיה שלנו כמובן… לא של המוטנטים.
כל מוח פגוע היינו יחידה בעלת שלמות מסוימת. יחידה זו היא אמנם בעלת אינטליגנציה מינימלית ביותר אך יכולה בכל זאת לבצע מספר פעולות אוטומטיות ובאמינות גבוהה. כלאומר הערמת הכסף לערמות גדולות יותר ויותר. לכל המוחות אותה "יכולת" או תכנות. המוחות המוטנטיים יכולים גם לתקשר בניהם ברמה פרימיטיבית ביותר וזאת כדי לשפר את יעילות העירום. התקשורת היא כמובן ברמה הראשונית בין מוטנט לקרובים אליו אך בסך הכל נוצרת תקשורת גלובלית. מעין רשת של תקשורת, סריג, בין אלפי מוחות מוטנטים פגועי וירוס שמטרתם אחת- ריכוז ההון.
אפשר את אוסף המוטנטים והתקשורת המינימליסטית שקיימת בניהם להקביל לתאי מוח רגילים והתקשורת בניהם. כלאומר המוח האנושי שבנוי ממיליוני תאים שכל מה שיש בניהם זה סוג של תקשורת מינימלית יכול להיות לדגם למצב המוטנטים.
אוסף של תאי מוח יוצרים מוח (של בן אנוש) או ישות הנקראת אדם, אוסף של מוחות שהם מוטנטי וירוס XB5 יוצרים… ?
מדע מחקר העושר  קורא לתוצאה "העושר" (der Reichtum). כלאומר העושר הוא הישות שיוצרים אלפי מוחות שהותקפו על ידי הווירוס XB5 ושהפכו למוטנטים שכל יכולתם ותפקידם בישות הזו הוא לעזור בגריפת ההון לערמות בודדות ככל האפשר.
מדע מחקר העושר מדבר ומתייחס לעושר כישות. ישות עצמאית הפועלת בחוקיות מסוימת, המאפשרת למכירים אותה, אפילו לצפות או לבנות מערך הסתברותי לפעילות מסוימת של הישות.
השאלה, העומדת כיום במרכז הוויכוחים הלוהטים בתחום, פרשה כבר אל העבר הפילוסופי של הדיון: אם קבוצה של תאים יוצרת מוח, יוצרת אדם, שבסוף כל האיחוד בין התאים שבונים אותו, יהיה אינדוידום בעל תודעה עצמית, אולי דבר דומה קיים גם בעושר. האם העושר, הישות הבנויה מאלפי מוחות פגועים, מוטנטים, המתקשרים בניהם, הוא אינדיוידום, אולי אפילו בעל תודעה עצמית??
האם כל אינדיוידום שמודע לעצמו יעשה הכל על מנת להישרד?
מה זה הכל במקרה של העושר?
האם אצליח לשלוח את המייל הזה? או שהוא יעלם במחשכי האינטרנט שהעושר כבר שעבד??

לא, זה לא מדע בדיוני…

(לצורך הדיוק וכדי למנוע אי הבנות, כמובן שכל הכתוב לעיל הוא פרי רוחי).

.

תגובה אחת על הפוסט “על העושר