על הרגשת הקיפוח של בני עדות המזרח

על הרגשת הקיפוח של בני עדות המזרח

כשדנים בנושא הקיפוח של המזרחיים, יש לדעתי להבדיל בין שני מישורים. האחד, הקיפוח כשלעצמו. הפליה על רקע המוצא או התייחסות דווקא מסוימת ולא אחרת בהתאם למקורו של האדם. מישור זה ניתן לעתים לכמת. למדוד. ניתן לאסוף נתונים סטטיסטיים שיוכיחו או ישללו את טענת הקיפוח. המישור השני שאין להמעיט בערכו ושהוא בפרוש אינו חופף למישור הראשון שהצגתי הוא "הרגשת הקיפוח". מצד אחד יש "קיפוח" ומן האחר "הרגשת קיפוח". בן עדות המזרח הרגיש ומרגיש שהחברה או המערבים מקפחים אותו. גם אם, לצורך הדיון, הבסיס להרגשה זו אינו מעוגן במציאות הרי ההרגשה קיימת, אין להתעלם ממנה והיא ראויה להתייחסות מכובדת. כמובן שאת הרגשות לא ניתן לכמת, אך סדר גודל של הבעייתיות אפשר לדלות בקריאה בין השורות, ואסור לנו להתעלם או להפנות פנינו מן הנושא. השאלה הנכונה לשאול נוכח הבעיה היא לא האם קיים קיפוח? אלא: מדוע יש למזרחיים הרגשת קיפוח?

כמובן שאם נביט לאחור ניראה הרבה סממנים ממשים לאפליה ולקיפוח גם ללא זכוכית מגדלת. בני עדות המזרח נראו ואולי אפילו עדיין נראים, בעני המערבים כנחותים מהם. נחותים כלכלית אבל גם תרבותית. הבדלים ברמה הכלכלית, שסטטיסטית ניתן להוכיח את קיומם, מראים פער אמתי, מוחשי. פער שמצד אחד מוסיף עצמה פיזית לקיפוח ומן הצד השני מגביר את תסכול המזרחיים ומגדיל את "הרגשת הקיפוח". נחותים תרבותית- מתבטא בין השאר במחשבה הסטראוטיפית הנפוצה בחברה: "כל שמקורו במזרח גרוע הוא" כך שגם תבניות חברתיות כמו למשל זוגיות שהיו בעלי אופי שונה במזרח, נחשבות בעיני המערבי, ושלא בצדק, כנחותות.

זה שנקודת הראשית של אינטגרציית החברה המזרחית הייתה כבר בבסיסה מתחת לקו שוויוני כלשהו, מתחת לקו שמאפשר כבוד עצמי מסוים, הקשה ומקשה גם היום את שילובם בחברה. האינטגרציה הייתה בעצם, בעיני המערבים, החזקים, קבלה מושלמת ללא פשרות ותנאים של המערביות על ידי המזרחיים ולא איזה קו ביניים, וללא מחשבה סימטרית שגם לתרבות המזרח נקודות אור שמן הראוי שהמערב יאמץ. כמובן שבמצב כזה, אין להאשים את בני המזרח במיעוט המוטיבציה להשתלבות בחברת המערב. מוטיבציה נמוכה מובילה לאבטלה שמובילה לקיצוניות רעיונית שהיא לעתים קרובות בצד הימני של הסקלה. לא צריך להיות גאון כדי להבין שאלו הסיבות לריבוי תומכי הימין בחברת המזרחיים. לעתים אף תומכי ימין קיצוני. נכון, גם הבדלי הרקע השלטוני הם פרמטר נכבד. בעוד המערבים הם בני תרבות דמוקרטית מפוארת שמשובצת בסביבה הולמת, הרי המזרחיים הגיעו ממשטר טוטליטרי שהשפעתו על האזרח ועל המנטליות שלו הייתה הרסנית, ובטוח נותן זה את אותותיו גם בהתנהגות האנשים וגם בהרגשותיהם. אך אין ואסור להטיל את האשמה על העבר בלבד וראוי שנבדוק בציציותינו אנו: הנקיים אנחנו מדעות קדומות?

הנה וכבר כמעט עשרים שנים חלפו מאז האחוד, הרבה נעשה. הרבה נעשה, וגם הרבה טעויות נעשו, ועדיין בן עדות המזרח מרגיש מקופח, עדיין האבטלה במזרח גבוהה מהממוצע הארצי, עדיין הימין ובחלקו אף הימין הקיצוני דומיננטי מדי בחברה המזרחית, ועדיין חלומם של רבים מהמזרחיים הוא להגר למערב. ההבדלים החיצוניים בין מזרח ומערב מטשטשים אט אט, או במהירות כפי שאפשר לראות בברלין ובשאר ערי התפר. העושר המערבי מחלחל אולי אפילו מהר מדי, לדעת מסוימים, אל המזרח. פרידריך שטרסה שהיה אך אמש סמל לנטישה ולשממה, סמל למזרח הנחשל, סמל לסיבה לקיפוח, הנה הוא ממקריני העושר שבברלין, הנה הוא מעוז המערב. בן עדות המזרח שהיה רגיל בהמתנה אין סופית בתורים ארוכים לקניית פריט שולי כלשהו, סבון, נייר טואלט או לחם הנה ימצא היום כל מבוקשו בסופר מערבי שבכל פינה. האם זהו טשטוש קוסמטי? אם ההבדלים החיצוניים בן מזרח למערב ימסו, ייעלמו, האם נוכל לטעון מתי שהו שהאינטגרציה הושלמה?

לדעתי לא בזמן הקרוב, הרגשת הקיפוח שהיא ספין של הקיפוח עדין מרחפת מעל כולם והיא מנוע לא סימפתי, בלשון המעטה.

.

19 תגובות על הפוסט “על הרגשת הקיפוח של בני עדות המזרח

  1. מזרחים ואשכנזים גם יחד הופכים לעבדים נרצעים של השיטה והשלטון.
    http://www.notes.co.il/boaz/26276.asp

    "אני אני

    שהרחקתי עצמי

    הרחק אל תוך לבי

    שכשהכל היו ישנים

    הייתי משנן

    הרחק אל תוך לבי

    מיסות קטנות של באך

    ביהודית מרוקאית"

    ארז ביטון

  2. המונח עדות המזרח מדוייק יותר מהמונח מזרחים ודוגמא לכך היא הארגון הקהילתי בעיראק שדאג למוסדות דת,בתי חולים ובתי ספר לעומת תימן לא היו קהילות בכלל. יש הבדל משמעותי בין התימנים שפסקו לפי הרמב"ם לבין העיראקים שהיה להם את הבן איש חי. את השולחן ערוך חיבר רבי יוסף קארו ששמו בכלל לא הגיע לתימן.זה מאוד נכון שמפאי היפלו ופגעו בצורה מחפירה בבני עדות המזרח אבל בן גוריון ומפאי הם לא האוטוריטה שתחליט בשבילי אם אני מחובר לעבר כלל מזרחי או עבר של קהילת יהודי עיראק

    קיימת קבוצה הכוללת את שירה אוחיון,סמדר לביא ,איריס חפץ,יהודה שנהב ,סמי שיטרית ,מתי שמואלוף,ראובן חסין ,שרון קומאש

    תורתה של קבוצה זו היא שהיהודים שנולדו בארצות האיסלמיות הערביות הם ערבים בני דת משה שמשתיכים בערבית ל

    לאל אומה אל ערבייה
    אל וואטאן אל ערבי

    חברי זה האשימו את הציונים והציונות בפרהוד הנורא שנערך בבגדאד ב 1941. חברי קבוצה זו מכחישה את רדיפתם של יהודים ילידים בידי המוסלמים הערבים

    כתב גם קוטאל להנרייט קלב

    גירסאת הפוסט-קולוניאליזם שבה השתמשו חלק מחברי הקשת (שנהב, שמואלוף et al) הפנתה את מרבית חיציה כנגד יהודי המזרח. אם המוסכמה היתה שבזירה הישראלית הם מקופחים, הרי שבזירה הערבית הפכנו מקפחים, ללא שום צדק.

    כך נהפך הפוגרום ביהודי עיראק למזימה ציונית/בריטית קולוניאליסטית, כך נהפך גם יישוב הישובים הערבים הנטושים מהכרח לבחירה מודעת, כך נמחקו החיים הקשים מנשוא במדינות ערב ובאותה עת הפכו חבלי הקליטה הקשים בישראל לקרדום לחפור בו כנגד הציונות. כך הפכו חלק מהלוחמים לשיוויון חברתי ל"עבדיהם העיראקים של הציונים".

  3. יש למשל להבדיל בין אישה שנאנסה לתחושה שלה שהיא נאנסה, יש להבדיל בין מישהו שנרצח לבין זה שהמשפחה שלו כועסת על זה שהוא נרצח.

    לעצם העניין, האינטגרציה, כור ההיתוך, או איך שתקרא לזה הצליח מעבר למשוער, הוא הצליח לקבוע שהחברה הישראלית היא רק אשכנזית (לא מערבית, לא…) ושכול מי שלא נכנס לישראליות הזה "מרגיש" כל מיני רגשות וצריך טיפול, כל יכולת של תרומה מצד הלא אשכנזים הפכה להיות בלתי אפשרית בשנת 2008 ונכון שאין כבר הבדלים, יש אשכנזים וכאלה שאו רוצים להיות אשכנזים ולא יכולים או אחרים שיכולים במידה זו או אחרת.

    ויש כמובן להבדיל בין המאמר הזה לבין התחושה שהמאמר הזה יוצר, והיא של עוד מסמר בצלב של היהודים המזרחי שמזמן מדמם לקראת מותו על הצלב.

  4. מסכימה עם מואיז שיש קשר בין ההרגשה למצב האמיתי. אני מבינה את מה שאתה אומר ופעם עשיתי את ההקבלה הזו בעצמי, באחד הדברים הראשונים שכתבתי
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=910&t=archive
    מה שקורה במזרח ברלין הוא לא בדיוק חלחול העושר של המערב, אלא נישול המזרחים. פרנצלאו ברג, למשל, עוברת תהליך ג'נטריפיקציה, המערבים העשירים באים והמזרחים כבר לא יכולים להרשות לעצמם לגור שם. להגיש שיש טפטוף של עושר למערב, זה כמו להגיד שנוה צדק נהיית עשירה יותר בגלל שתושבי תל אביב מגיעים אליה…וזה בדיוק לקחת את האנשים ולזרוק אותם לפח (או לשכונת הארגזים).
    וגם ההנחה שלמזרחים טוב יותר כי יש להם אופל במקום לאדה, מבליעה את ההסכמה עם זה שעושר וטוב הם חומריים. מובטל, אבל עם אופל…
    ועל איזו מסורת מפוארת של דמוקרטיה מדובר במערב? גרמניה המערבית יצאה משנים נוראות של דיקטטורה, והיתה עד האיחוד בלי הסכם שלום ושליטה של בנות הברית. הדמוקרטיה שלה יותר מבוססת מזו שבמערב, אבל בשמה הם עושים שם לא מעט שמות. גם האשכנזים שהגיעו לישראל יצאו מדיקטטורות כאלו ומתהדרים במסורת דמוקרטית ארוכה כאילו כולם הגיעו מאנגליה…
    אינטגרציה זה לא: אלא יותר סיפוח. בחלקו מוצדק אולי, אבל בחלקו בכלל לא (יחד איתו הלכו לפח מערכת החינוך והבריאות הטובות יותר במזרח למשל).

  5. קודם כל תודה לכולם על התגובות.
    באמת באמת, שמשמח אותי כשמגיבים, וממש ממש לא מפריע לי שיש גם שמתנגדים למה שאני כותב. מה שחשוב בעיני זו הקומוניקציה, וזה בעצם מה שהאינטרנט אמור לעשות. לא?

    האתר שלי די צעיר ולמרות זאת באיזשהו שלב חשבתי שאולי כדאי להציע אותו לשב"כ לצורך אכסון מידע רגיש. כי היה נדמה לי שהאתר הזה הוא המקום הסודי ביותר עלי אדמות, כמעט ולא היו קוראים. והנה פתאום במאמרון הזה יש טונות של כניסות, האתר כבר לא סודי.. וזה ממש משמח.. כי זו בעצם התכלית. לא?

    אז תודה לכל הקוראים ותודה למגיבים, אלו הקלים עם היד על ההדק, ואלו שקראו עד הסוף, ובאמת באמת שמשמח אותי שמגיבים… : )

    בועז כהן,
    למרות שזה לא בדיוק הנושא שהתכוונתי אליו, בקישור שצרפת, שהוא מדהים, אתה בדיוק מראה, אם הבנתי נכון, שהבעיה (בישראל) היא בפרוש עדתית ולא כלכלית…

    אהרון תמוז,
    באופן אינטואיטיבי בלי ממש להתכוון, עשיתי בדיוק את מה שאתה רומז עליו, וקראתי לאנשים שמכונים כאן (בגרמניה) מזרחיים, בני עדות המזרח. איך שהוא יש לי מין הרגשה שלילית כשמתייחסים לאנשים בתור מסות או תנועות המונים. איך שהוא תמיד יותר חשוב לי האיש הזה או השכן ההוא, ולא שיוכם הכללי. ולכן יש בזה איזה טוב להתייחס לכך שיש המון פרטים והמון קבוצות שונות שכל אחת היא עולם אחר. ריבוי עדות וקבלתם כפי שהם ולא כפי שאומרים להם להיות זה כל העניין. לא?

    אריק גלסנר,
    תודה 🙂

    מואיז יקר,
    אתה מנסה להרוג זבוב עלוב (שזה אני) בעזרת תותח… מתוך קריאה פה ושם בדברים שכתבת, אין לי מושג איך אפשר להבין מהדברים שכתבתי אני כאן, שעוד מסמר נתקע בצלב עדות המזרח. גם אם, שלא כפי שהתכוונתי, מתייחסים ליהדות המזרח. ההפך! אני מציג כאן עוד זווית התייחסות. וזווית התייחסות היא מעולם לא מהות אלא נקודה לבחינה של דברים. וקיום זווית אחת אינו סותר את קיום וזכות הקיום של זוויות אחרות.

    איריס,
    אנחנו תמימי דעות. וזה גם בדיוק מה שכתבתי. כמובן שיש קשר בין ההרגשה למצב, וכמובן שיש לדון בשניהם, ולא לביטול האחד מפני השני התכוונתי כאן. וזו היא גם דעתי שאיחוד לא היה אלא קניה של המזרח על ידי המערב. כבר בחירת השמות, "המדינות הישנות" ו"החדשות", מראה על המסתתר מאחורי האיחוד. לגבי הדמוקרטיה המפוארת, זה היה כמובן בציניות. סך הכל כל הרשימה היא מעין סטירה. אבל כמובן יש אמת מאחוריה. ומה שכתבת כאן בתגובה הקצרה הזאת מראה באמת כמה דמיון יש בין המקרים… אפילו שהאל עדי, שלא לכך התכוונתי, אלא רק למצב המזרחיים כאן בברלין… 🙂
    לא?

  6. בתור יוצאת מדינה לא מערבית המתגוררת בפרנצלאור ברג אני יכולה להעיד שהמרקם המזרחי נשמר גם נשמר. רוב השכנות שלי מתגוררות כאן כבר שנים, או עברו לכאן משכונות וערים ומדינות שהשתייכו לרפובליקה הדמורקטית הגרמנית לשעבר.
    יש כאן חוקים שמגנים על תושבים, ויש מספיק אזרחים גרמניים מערבים ומזרחים שעדיין מקיימים את החומה בדימיונם כשהם הולכים לחפש מקום לגור.
    מעבר לכך זה עשוי לגרום להלם, אבל גם בקרב תושבי הרפובליקה לשעבר יש מי שמצא עבודה ומרוויח לא רע.
    לפיכך, מה שאני בוחרת ללמוד מהתגובה של איריס, היא שכדאי ממש ממש להשתחרר מדימויים סטראוטיפים.

    אה, וחולי… מאז שגיליתי אותך, אני אוהבת לקרוא את מה שאתה כותב.

  7. אני מניחה שאנחנו אכן תמימי דעים ודעות, מכיוון שהכרתי אותך דרך האמירה על ענין המדינות הישנות והחדשות, עם או בלי מרכאות. אז רק תרשה לי להכניס אותך מעט בסוד העניינים באינטרנט בעברית.
    פוסטים על נושאים עדתיים, שהכותרת שלהם היא כזו, זוכים להרבה כניסות. במיוחד אם זה ממישהו לא מוכר, כך שזה בטח טוב לכתוב על הנושא כשאתה חדש.
    ההקבלה לגרמניה היתה לי בולטת כשהגעתי ברלינה, כיוון שבישראל הגרמנים נתפסים בתור "היהלום שבכתר הציוני". להם אין כבוד שנפגע כידוע. כבוד יש רק למזרחים, ומזרחים כותבים עם יוד אחד, כשמתכוונים לאנשים, ועם שניים כשמדובר בתואר, למשל שירים מזרחייייים…). ואת הכבוד המזרחי תמיד אפשר לקנות ע"י מחווה של כבוד (השב"כניק התורן מזמין את עצמו לכבש שחוט על האש כדי לפייס את מוכתר הכפר ולעשות לו כבוד…). ואז הסתבר לי שלגרמנים יש כבוד כמו לכל בני האדם.
    מכיוון שרק אתמול חזרתי מאוסטריה אני עוד תחת השפעה של כמה עיירות רפאים בתורינגיה, זקסן ושכנותיהן. וזו נראית לי גם התלבטות אמיתית שאין לי פתרון בשבילה: מה עושים עם מנהל מחלקה מבית חולים במזרח לשעבר? כדי להיות בפונקציה הזו היית לרוב צריך להיות עובד שטאזי, רשמי או לא. ראיתי את זה גם לגבי רופאים שהגיעו לישראל מבריה"מ לשעבר. מצד אחד החינוך הרפואי שלהם לא עמד בסטנדרטים הישראליים והמערביים, מצד שני הם קיבלו יחס כאילו הם בכלל לא בני אדם. אבל עם כל זה, הם יוצאים מזה בישראל, בעוד המזרחים שקיבלו יחס עוד גרוע מזה, מדשדשים בין שדרות לבת ים.

  8. נעמי,

    תודה רבה,
    אנחנו כמעט שכנים, אני בשטגליץ.

    איריס,

    עד שהצלחתי להתרגל לכתוב עסוק עם סמך ולא עם שין שמאלית לקח לי נצח… ועכשיו אצטרך להתרגל לעניין של היודים… וואללה איזו שפה מסובכת…
    אבל אני אעשה מאמצים…:)

    .

  9. ברור שיש תושבים ממזרח גרמניה שמצאו עבודה והם מסתדרים. אבל הם לא אלו שמדאיגים, כמו שחולי כתב. הבעיה היא עם אלו שחיים בערי הרפאים ולא מצאו עבודה. עם מקבלי הרץ 4 שלא יכולים להחזיק שם דירה ונאלצים לעבור למקום אחר זול יותר.
    ידוע לי על החוקים המגנים הללו, כי גם אני נהנית מהם, אבל עדיין המחירים בפרנצלאו ברג עולים כל הזמן, לפני שמוצאים שם דירה צריך מאוד להתאמץ, כך שאי אפשר להגיד שאין שינויים ושהשכונה לא עוברת ג'נטריפיקציה. מה זה קשור לסטריאוטיפים? יש גם עובדות שצריך להתייחס אליהן. פרצנלאו ברג היא שכונה שעברה שינויים רבים מאז "האיחוד" וזה לא חוכמה לראות רק את מי שרוצים לראות כי הוא מתחת לאף. מה קורה במרצהן? בליכטנברג? כמה כדאי להסתובב שם ברחוב אם הצבע שלך שחור? אם עינייך מלוכסנות? ולמה?

  10. תותח וזבוב וכן הלאה

    YNET החליט לספר את ההיסטוריה של ישראל
    http://go.ynet.co.il/timeline/
    ובכן הנה כמה תחושות

    תלכו לשנת 1959 ותקראו על תחושות האפליה של האלימים:

    הנה כל הפרטים על ואדי סאליב

    http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-191025,00.html

    משום מה יש לי תחושה שלא תכבו מילה אחת על הפנתרים השחורים

    בהחלט יש לי תחושה שאתה לא ממש יודע על מה אתה מדבר, ואתה גם נתלה ומודה למבקר ספרות כאן שמשום מה יש לי תחושה שהוא כותב רק על ספרים של אשכנזים ורק על התרבות של האשכנזים, ויש לי עוד כמה תחושות, הרבה תחושות…

    בכל למזרחים יש תחושות ולאשכנזים יש דיעות, לא כך חינכו אותך?

  11. לרציחות בשואה, ולמצוא הסבר פסיכולוגי לולייני שפותר את הנאצים מאחריות?

    מה אתה בדיוק רוצה להגיד תכלס?

    לצערי זה נראה כמו לופ\"ספין" שטיבו להכשיר את השרץ ולהמשיך את ההונאה העצמית של כל ישראל ערבים זה לזה..

  12. ולפוצץ את בלון הרצינות התהומית בתגובות שקיבלת. פוסט חביב על משחקי מילים שהם משחקי סטיגמות..עשית את זה בערך גם בפוסט על המלצה על תקליטור קלאסי ואף אחד לא צייץ. כתובה לה המילה "מזרחי" וכולם קופצים כאילו הכיש אותם נחש. מה קרה, מזרחי לא מספיק טוב?

  13. בן עדות המזרח שהיה רגיל בהמתנה אין סופית בתורים ארוכים לקניית פריט שולי כלשהו, סבון, נייר טואלט או לחם הנה ימצא היום כל מבוקשו בסופר מערבי שבכל פינה?

    על מה אתה מדבר? כנראה שלך יש דיעות קדומות על עדות המזרח.

    אתה משייך תופעות שמאייפנות שנים רבות בדיוק את מזרח אירופה..
    תור ללחם? צריך לפרט מה היה ברוסיה ה"מפוארת"?
    "דמוקרטיות מערביות מפוארות"?
    כמו שיצרו סטלין היטלר ולנין..?

  14. הפוסט נכתב על תושבי מזרח גרמניה, לא על ישראל. תקרא שוב..עד הסוף

  15. איציק יקר,
    רוני צודק. המאמר הוא מין סאטירה כזו שנועדה להעלות חיוך. צר לי שהבנת לא נכון. וצר לי כפליים כיוון שאני בטוח שקראת עד הסוף.
    אז סליחה.

  16. אבל הנושא הזה לא גורם לי לחייך

    שבעתי מסאטירות מתחמקות במקום דיבורים ברורים.