על מדע בדיוני

 

 

מדע בדיוני‮ ‬מעלה רעיונות שמימושם יהא אפשרי‮, ‬בדרך כלל‮, ‬עם השתכללות הטכנולוגיה‮. ‬רובוטים‮, ‬עיר תת מימית או מסע בחלל מרוחקים מאיתנו רק עקב מגבלה טכנית כל שהיא ומן הסתם יבוא יום וקיומם יהא טבעי כשיחת טלפון‮, ‬טיסה או טלוויזיה‮. ‬אחד הנושאים‮, ‬או הז‘אנרים‮, ‬האהובים עלי במדע הבדיוני הוא המסע בזמן‮, ‬ולצערי אין מגבלה טכנית מונעת מאיתנו לממשו‮, ‬אלא מגבלה רעיונית חמורה‮! ‬אנסה להמחיש את העניין בדוגמה‮:‬

נניח שיש לנו מכונת זמן‮. ‬נכנסנו ונסענו מספר שנים אחורה‮. ‬אנחנו במדבר‮. ‬השמש יוקדת‮, ‬דיונות בכל עבר‮. ‬לפתע מפינת הוואדי תוך קידות ותנועות ידיים נמרצות‮, ‬יוצא ורץ לקראתנו‮, ‬גבר מזוקן מחייך וקורא‮:‬
‮-‬ברוכים הבאים‮! ‬ברוכים הבאים‮! ‬אנא חסו נא בצל אוהלי‮,‬
‮-‬שלום אדוני,‮
‮-‬שלום עליכם, וברוכים הבאים‮,
‮-‬מחפשים אנו את אברם‮‬,
‮-‬אברם זה אני‮,‬
‮-‬האתה הוא אברם‮?
‮-‬אני ולא אחר!‮‬
‮-‬אברם מה‮?‬
‮-‬אברם אבינו‮,
‮-‬האתה הוא אברם אבינו‮?‬
‮-‬אני ולא אחר‮!‬
‮-‬האתה הוא אברם אבינו שאשתו שרי‮?
‮-‬אני ולא אחר‮!‬
‮-‬ושם שפחתה הגר‮?‬
לא לא‮, ‬טועים אתם‮! ‬לבטח כוונתכם לאברם אבינו האחר שגר בצד השני של הוואדי‮. ‬התימהוני הלזה שמדבר כל הזמן עם עצמו‮?‬
‮-‬הוא ולא אחר‮! ‬אנא הובילנו אליו‮!‬
‮-‬אין בעיה‮- ‬אומר אברם אבינו שלפננו באכזבת מה‮- ‬אתם לא הראשונים‮.

בדרך לא דרך מגיעים אנו אל אברם אבינו שחיפשנו‮. ‬לקראתנו יוצא איש זעף‮.‬
‮-‬כן‮?
‮-‬מקווים אנו שלא פורצים לדלת פתוחה‮,‬
‮-‬דלת‮? ‬מה זה דלת‮?- ‬שואל יושב האוהלים‮.‬
‮-‬תישמע‮- ‬אמרנו‮ -‬זה קצת קשה להסביר‮… ‬אבל אנחנו באים מהעתיד‮…‬
‮-‬מה‮? ‬גם אתם‮?- ‬מלמל לעצמו אוהב האלוהים‮.‬
‮-‬תיראה‮, ‬יבוא יום וצאצאיך יהרגו איש את אחיו‮! ‬אתה חייב לעשות משהו!-‬
‮-‬הוראות אני מקבל רק מאלוהים‮. ‬היו שלום‮!‬
‮-‬אדון אברם‮, ‬אתה לא מבין‮, ‬שואה תבוא לעולם מצאצאיך‮!
‮-‬את זה כבר שמעתי‮,‬
מקוצר זמן אופים אנו את לחמנו טרם ייחמץ‮:‬
‮-‬אדון אברם‮! ‬אסור לך לקחת את הגר לאישה‮!
‮-‬חה חה חה‮… ‬ואלא משבוע שעבר אמרו לי לגרש את שרי ולקחת דווקא את הגר‮… ‬חה חה חה‮…
‮-‬אלא משבוע שעבר‮?
כן היו פה שלושה אנשים‮, ‬לבושים כמוכם נראים כמוני‮, ‬והם נתנו לי מרקחת נגד עקרות לשרי‮… ‬אבל הכד נישבר‮… ‬החמור שלי טעם מזה‮… ‬אחר כך מת‮… ‬הוא היה באמת זקן‮… ‬היו שלום‮…- ‬ניפנה מאיתנו מגחך לעצמו‮ -‬כל יום מגיע מישהו אחר‮… ‬חה‮… ‬לא מבינים‮… ‬חה‮… ‬אני‮, ‬רק לאלוהים שומע‮… ‬ואלוהים יש רק אחד‮… ‬חה חה‮…

נותרנו בבדידותנו‮. ‬הקדימו אותנו‮, ‬אך במסע בזמן למאחרים לעתים היתרון‮, ‬ועלינו לנצלו עד תום‮. ‬לפתע‮, ‬התקדרו השמיים עבים קודרים, ואפלה ירדה על יקומנו‮. ‬עד כמה הייתה תדהמתנו רבה תוכלו להבין אם תיזכרו שהיה הדבר בצהריים‮, ‬באוגוסט‮, ‬במדבריות עיראק‮. ‬באופק‮, ‬תוך מאבק אדירים‮, ‬ניקרע חור במסך העבים וקרן אור פרצה כחנית‮, ‬כבציור של בושה‮, ‬וננעצה בשרידי מגדל בבל שמאחורי הדיונות‮. ‬לפתע נהיה שקט ואז פתאום ניגן מישהו טוקטה ופוגה של בך בסולם הלא נכון‮. ‬ואז פתאום התכדר כדור ענן מאחיו שבשמים‮, ‬הלבין‮, ‬גלש מטה והתייצב מעל ראשנו‮.
‬ותצא בת קול מין הענן ותאמר‮:‬
‮-‬יה בהמות‮, ‬מה אתם מתערבים בעניינים לא לכם‮?-‬
כמובן שפחד אחזתנו‮ (‬פחד ולא יראה‮!) ‬נפלנו כאיש אחד על בירכינו‮, ‬ולמרות שידענו בדיוק מי זה‮, ‬שאלנו‮:‬
‮-‬מי זה‮?
‮-‬אתם יודעים בדיוק מי זה‮!- ‬הייתה התשובה שלוותה ברעמים וקולות תופים מין הפסטורלית‮. -‬ועכשיו אתם לוקחים את הפקלאות וחוזרים למקום ממנו באתם‮!
מאחר שפסגת מאוויי התגשמה‮- ‬לפגוש אותו‮, ‬הפחד הרגעי סר‮, ‬נעמדתי ואמרתי ללא מורא‮ -‬תישמע‮! ‬הזמנים השתנו‮, ‬ועכשיו במערכת הערכים החדשה שהעולם בנה לעצמו‮, ‬צר לי אך מקומך ניפקד‮. ‬אנחנו מנסים לבנות חברה הוגנת המושתתת על ערכי אחווה שלום וחופש‮. ‬בעיות לאומניות הן מכשול ואת זה נתקן ויהי מה‮. ‬המוסר שהוכתב למין האנושי באלף השלישי לבריאה לא תופס היום‮. ‬וחוץ מזה‮, ‬אדונִי‮, ‬עם כל הכבוד אליך‮, ‬זמנך חלף‮!‬
‮-‬אם יש למישהו בעיה עם הזמן הרי זה לכם‮- ‬שלח רעם‮ -‬את הבעיות הלאומניות שלכם תיפתרו עם מערכת הערכים שלכם והמוסר שלכם בזמן שלכם‮!- ‬באיחור מה הגיע הברק‮ -‬וזכרו‮, ‬לכל זמן‮, ‬ועת לכל חפץ תחת השמיים‮. ‬עת לטעת ועת לעקור נטוע‮.‬
‮-‬אבל אתה לא חושב שיש לך אחריות למה שיקרה‮, ‬זאת אומרת למה שקרה‮?‬
‮-‬ואתם צדים אחריות ברשת פרפרים‮- ‬ירה דבריו לצלילי סימפונית השעון‮. ‬לפתע נישמע קולו של בנימינו גיליי באריה המופלאה‮ “‬אֶ לוצֶבָה לֶ סְטֵלֶה‮“ ‬מחשבתי התבהרה‮, ‬הבנתי משהו‮. ‬נזכרתי בדברים שאמר לי לאונרדו בשיחתנו שבעקבותיה צייר את רישומו המפורסם‮- ‬אדם כלוא בעיגול וריבוע‮ (‬מה‮? ‬באמת חשבתם שהדבר הראשון שעשיתי היה לפגוש את אברם אבינו‮?) ‬איך אמר את זה לאונרדו בשפתו הוא‮: “‬סֶה ריאושירֶמוֹ אָ קוֹסְטְרואירֶה אַלי אָלאֻאוֹמוֹ פוֹרְסֶה ריאושירָ‘ה אָווֹלָרֶה מָ לואי נוֹן דיבֵנְטֶ‘רָה און אָנְגֵ‘לוֹ‮…“. ‬או בשפתנו אנו‮: “‬אם נצייר לאדם כנפיים‮, ‬הוא אולי יצליח לעוף‮, ‬אבל זה לא יעשה אותו מלאך‮…“ ‬ואיך אמר לי אריסטו‮ (‬נו כמובן‮…) ‬בצאתנו מהצגת אדיפוס לסופוקלס‮ (אלא מה‮?) “‬תאטרון נישגב מקומו בנצח‮, ‬אדם נישגב מקומו בהווה‮.“‬

לפתע רעדה הארץ‮, ‬חשכו השמים עוד יותר והופלנו על בירכינו עוד יותר‮. ‬דמדומי האלים לוואגנר נישמע ברקע ואורות לייזר טיילו תזזית ברקיע‮. ‬מצאנו פתאום את עצמנו בבית האופרה בביירוט‮. ‬ברנבויים מנצח על הפקה של קופפר‮. ‬הוחזרנו לזמננו‮. ‬נזכרתי שפעם איירונסייד משום מה התעוור ואז האיש הרע רצה להרוג אותו‮, ‬ואז איירונסייד בכיסא גלגלים‮, ‬עיוור‮, ‬כיבה את האור וכך הצליח להתגבר על האיש הרע‮. ‬שאלתי את עצמי‮: ‬האם העיגול והריבוע הם עיוורון שלנו או של אלוהים‮? ‬או אולי היה זה מישהו עם מכונה משוכללת משלנו‮? ‬אם לאדיפוס הייתה מסעדת דגים על החוף האם היה הפי אנד‮? ‬ומי יותר גיבור‮, ‬איירונסייד או מקגרט‮? ‬האמת ראשי סחרחר ושאלות מכבידות עלי‮. ‬אני באמת לא מהמבינים בזה‮, ‬ואנא מימכם הניחו לי ליהנות מין האופרה עד סופה‮… ‬אבל לעזאזל‮, ‬איך מכבים את האור‮?…‬איך מכבים את האור‮?‬

2 תגובות על הפוסט “על מדע בדיוני