איש אחד‮ ‬היה רע מטבעו‮

 

איש אחד‮ ‬היה רע מטבעו‮. ‬רע ורשע מאין כמוהו. כל כך רע‮, ‬שלא היה רגע בחייו שלא חשב על מעשה עוול‮. ‬כל כך רשע‮, ‬שלא הייתה שנייה בחייו, שהעלה בה מחשבה טובה על ליבו‮. ‬המן הרשע‮- ‬הנזירה תרזה על ידו‮. ‬עשרה קבין של רשעות ירדו לעולם‮, ‬תשעה ומחצה נטל הוא‮, ‬והמחצה הנותרת גנב במרמה‮.‬

הגיע האיש לעת בחרות והוצרך לבור לו דרכו שבחיים‮. ‬לא ניראה בעיניו לרכוש משלח יד אך בשל ממון‮, ‬אלא חפץ היה במקצוע, בו יביא לכדי ביטוי את כישוריו וכישרונותיו‮.‬

פנה למכון הדסה‮.‬
עשה את הראיונות‮, ‬מבדקים‮, ‬מבחנים וכיוצא באלו הדברים אשר נידרש לעשותם‮, ‬ולסיכום פנה למאבחנת‮.‬
הציצה זו בתיקו האישי‮, ‬קראה בעיון‮. ‬רשמה ראשי פרקים בפנקסה ואמרה‮:‬
‮-‬תיראה‮… ‬מה שעולה באופן ברור מהמבדקים‮, ‬זה שאתה רשע אמתי‮. ‬אצלך הרוע היא תכונה דומיננטית שהתפתחה בצורה מזהירה למדי, ולדעתי‮, ‬זו תכונה שתוכל להגיע איתה רחוק‮, ‬אם רק תדע כמובן, לכוון מראש את צעדך‮… ‬איך שאני רואה את זה‮… ‬הייתי מציעה לך לבחור תחום עבודה שבו לרוע יתרון‮. ‬תימצא תחום שבו תוכל לתת ביטוי מלא לרשעות שבך‮…-‬
‮-‬כן כן‮, ‬זה בדיוק מה שאני מחפש‮. ‬מקצוע עם סיפוק, שיבטא את הכישורים שלי‮.-‬
‮-‬יופי‮, ‬אם כן זוהי נקודת מוצא טובה מאוד‮, ‬אז תיראה‮… ‬אין הרבה מה‮… ‬קיימות שלוש אפשרויות לניצול הרוע שבך בצורה אופטימלית‮. ‬אחת‮- ‬להיות ראש ממשלה‮, ‬השנייה‮- ‬להיות קצין בצבא‮, ‬והשלישית‮- ‬פקיד במס הכנסה‮.-‬
‮-‬ואין דרישות מוקדמות לתפקידים האלה‮?-‬
‮-‬להיות ראש ממשלה‮… ‬בעצם אין‮. ‬מספיקה רשעות ברמה גבוהה, ובזה אתה בצד הנכון‮. ‬לגבי קצין בצבא‮… ‬הממ.. צריך קורס הכשרה קצר, ויש בו סינון מסוים‮. ‬תשעים אחוז הצלחה‮… ‬עשרה אחוזים נופלים‮, ‬בעיקר בגלל חסר באכזריות‮. ‬לעומת זאת‮, ‬פקיד במס הכנסה, זה כבר מורכב‮. ‬יש הכשרה מקצועית‮, ‬השתלמות וקורס ערב שלוש נקודות‮, ‬אבל אז אתה יוצא עם דיפלומה מוכרת, מה שאצל ראש ממשלה וקצין בצבא לא תקבל‮.-‬
‮-‬אני מבין‮…-‬
‮-‬תיראה‮, ‬ניראה לי שאתה בנאדם רציני‮, ‬לדעתי כדאי לך ללכת על עבודה עם דיפלומה‮. ‬דיפלומה זה דיפלומה‮, ‬תמיד תישאר בכיס‮-‬
החליט ונהיה האיש פקיד במס הכנסה‮.‬

 

                                                              ‭*‬

 

יום אחד הגיע אליו איש מהמר‮. ‬והמהמר היה איש טוב וישר מטבעו‮. ‬כל כך טוב‮, ‬שלא היה רגע בחייו שלא חשב על מעשה צדקה‮. ‬כל כך ישר‮, ‬שלא הייתה שנייה בחייו שמחשבות אפורות עלו על ליבו‮. ‬הנזירה תרזה‮- ‬המן הרשע לידו‮. ‬עשרה קבין של טוב ירדו לעולם‮, ‬תשע ומחצה קיבל הוא, וחילק לעניים‮. ‬כל כך טוב היה‮.‬
הגיע האיש המהמר אל הפקיד ונעמד מולו‮. ‬קרא הפקיד‮, ‬האיש הרע שנהיה פקיד במס הכנסה‮, ‬בתיקו של האיש המהמר ואמר‮:‬
‮-‬מופיע פה שהרווחת בהימורים חמשת אלפים לירות‮. ‬זה אומר ארבעת אלפים חמש מאות מסים‮… ‬וכאן כתוב ששילמת רק שתי לירות‮…-‬
‮-‬כן‮, ‬כן‮… ‬אני זוכר‮…-‬
‮-‬יש לך הסבר לכך‮?-‬
‮-‬תיראה‮, ‬נכון‮, ‬באוגוסט הרווחתי חמשת אלפים לירות בהימורים ברולטה‮. ‬ארבעת אלפים תשע מאות תשעים ושבע וחצי תרמתי לארגוני צדקה‮. ‬נשארו לי שתיים וחצי לירות‮. ‬שתי לירות נתתי לכם וחצי לירה נשארה לי‮…-‬
‮-‬תעבוד על מישהו אחר‮, ‬תראה קבלות‮!-‬
‮-‬הנה בבקשה‮-‬
‮-‬לא יכול להיות‮! ‬אספת אותם ברחוב‮!-‬
‮-‬לא אדוני‮, ‬הנה, השם שלי כתוב על כל קבלה במפורש‮.-‬
‮-‬תישמע‮, ‬לא מאמין לך‮. ‬יש לך שבוע לשלם ארבעת אלפים חמש מאות לירות פלוס חמש מאות קנס‮!!-‬

הלך האיש המהמר לקזינו אחד‮, ‬ישב בו שבוע‮. ‬עבד על הרולטה‮, ‬עבד על שבע פי שלוש‮, ‬עבד על עשרים ואחד‮, ‬עבד על פוקר, ואפילו על המכונה של הז‘יטונים עבד‮. ‬עבד קשה מאוד עד שבסוף השבוע הצליח מהחצי לירה שלו לעשות חמשת אלפים‮.‬
חזר למס הכנסה‮. ‬ישב בטרקלין ההמתנה, ומולו יושבת אחת‮, ‬אלמנה‮, ‬כרסה בין שיניה‮, ‬פעוט על רגלה האחת, ועולל יונק פטמתה היבשה‮.

‬הזילה דמעה‮.
הזילה דמעה וסיפרה לו‮.
סיפרה לו לאיש המהמר שהלך בעלה, והותיר לה פעוט ועובר וחובות‮. ‬בא פקיד מס הכנסה, ורוצה שתשלם ארבעת אלפים חמש מאות‮. ‬על מה ולמה אין יודע ואין מבין‮. ‬הזילה דמעה‮.‬
נכרמו רחמי האיש המהמר על האישה האלמנה‮, ‬הוציא את חמשת האלפים שאך זה הרוויח מכיסו‮, ‬טמנם בכף יד האישה, וסגר אצבעותיה עליהם‮. ‬העודף זה בשביל מסטיק לילדים‮, ‬אמר‮. ‬כזו הייתה דרכו של האיש המהמר‮, ‬בשביל לשמח ילד, שילם חמש מאות על מסטיק שמחירו פרוטה‮.
היה כמו שאומרים‮: ‬אקסטרא לארג‮‘ ‬על החיים‮.‬

ניכנס האיש המהמר אצל הפקיד של מס הכנסה‮. ‬ראה זה הפקיד שהושבה ידו ריקם‮, ‬קצב עוד שבוע‮, ‬קצב עוד קנס‮, ‬אלף לירות‮, ‬וקצב שאז יכנסו כוחות החוק והמשטרה לעניין‮.‬

יצא האיש המהמר מאיתו, ובלבו אין מאום‮. ‬ראה באכסדרה אחד ליצן‮, ‬ג‘וקר בלע"ז‮, ‬משתחק‮, ‬מתהטל‮, ‬מתבדח ומצתחק עם ילדי האלמנה‮. ‬ראה הליצן את האיש המהמר‮, ‬זקף קומתו ואמר‮:‬
 ‮-‬מעז יצא מתוק‮-‬
שדרכו של הליצן לאמר פסוק זה, בין אם נחוץ הוא, ובין אם ירחף זה הפסוק בחדר, כמוץ בעת סופת שלגים‮.‬
 ‮-‬הכיצד יצא היהודי מזה בית החוק‮- ‬
חרז דבריו‮,‬
 ‮-‬ואם עיניים לי בראש‮,‬
 עוד בגד לו ללבוש‮?-‬

חייך האיש‮, ‬המשיך הליצן‮:‬
 ‮-‬מעז יצא מתוק‮.‬
 עשה לכלב מיאוו,
 יבוא אותך לנשוך‮,‬
 והסוד פה מהו‮?‬
 והסוד פה מהו‮?-‬
חרז הליצן דבריו כהרגלו‮, ‬חרז והבין את מצוקת האיש‮.‬

 ‮-‬עליו אז‮ “‬הב הב‮“ ‬ננבח בבאס עמוק,
 וראה שם כזה מין צחוק,
 מרים הכלב רגל בקצה הרחוב‮,‬
 ומעז יצא מתוק‮,‬
 ומעז יצא מתוק‮.-‬

התבהרה דעתו של האיש המהמר‮. ‬שאל‮:‬
 ‮-‬ועצה יש‮? ‬ותיקווה‮?-‬
הביט הליצן עמוק בעיניו‮, ‬ראה מה שראה וחרז‮:‬
 ‮-‬יחדיו לחדר נחמוק,
 ואתה פקח עיין,
 מעז יֵצֶא מתוק‮,‬
 אם נדבר בשניים‮!-‬

 

נכנסו‮. ‬פרס והושיט ידיו הליצן‮, ‬צוחק בלב מלא‮. ‬אסף ידיו הפקיד ונעל ליבו‮, ‬חושב‮: ‬הנה בעל‮ “‬יצא מתוק‮“ ‬הלזה‮. ‬אמר לו הליצן‮:‬
 ‮-‬באתי לשלם מחצית הרבבה‮,‬
 אוהב אני את אנשי החוק‮.‬
 באלמנות ויתומים יטפלו באהבה‮,‬
 ומעז יצא מתוק‮.-‬

 

 ‮-‬אל תמכור לי שטויות‮- ‬חשב הפקיד
 ‮-‬לטנקים ותותחים מסים אנו אוספים‮-‬
 ‮-‬מעז יצא מתוק‮- ‬חרז הליצן דבריו על מחשבות הפקיד
 ‮-‬למצוות ולחסדים זקוקים אתם לכספים‮-‬

 

אמר האיש המהמר‮:‬
 ‮-‬וזאת לא ידעתי‮, ‬שנצרכים תסעדו‮- ‬תמים היה וישר‮.‬
 ‮-‬שטויות שטויות‮, ‬רובים ומוקשים קונים אנו‮- ‬חשב הפקיד‮.‬
 ‮-‬ברבבה שלמה‮, ‬בצאת השבוע‮, ‬ממני עוד תכובדו‮!- ‬חרז המהמר התם את דבריו שלא מדעתו‮.‬
 ‮-‬כזו אצילות‮! ‬חסכנות לא תימצאו בנו‮- ‬חרז כהרגלו הליצן על מחשבות הפקיד‮.‬

 

ראה הפקיד שרציניים השניים‮, ‬ונתמלא פחד‮. ‬טחן בראשו כל שלמד, ועצה לא מצא‮. ‬נזכר במה שאמר המורה בקורס הערב‮: “‬החפץ לשלם רבבה‮, ‬יצפה למיליון רווח‮“. ‬את זאת למד הוא בקורס הערב‮… ‬ואת המיליון מי ישלם‮???

‬ניבהל ונבוך‮. חכך בדעתו. חכך בדעתו ימינה, חכך שמאלה, וכל שראה ומצא הסתכם בשאלה: "ואת המיליון מי ישלם?". ‬פחד אחזו ולא נותר לו אלא דבר אחד לעשות‮. ‬אמר בתוקף‮:‬
 ‮-‬לכו מכאן‮, ‬מס ההכנסה אינו זקוק לכספיכם‮!-‬
 ‮-‬הו אדוני‮, ‬כזאת לא יהיה‮, ‬שלם נשלם‮!- ‬חרז המהמר‮.‬
 ‮-‬רבבה שלימה אף אני לכאן עוד אביא‮- ‬הציב מוקש הליצן‮.‬
 ‮-‬לא לא‮, ‬את פניכם השניים איני רוצה ליראות שנית‮- ‬חרז שלא מדעת, הפקיד‮.‬
שמע עצמו‮, ‬ניבהל ונחרד עוד יותר‮, ‬ומעל פניו גרש את הליצן, שבלע"ז יכנו ג‘וקר‮, ‬ואת המהמר, האיש הטוב‮.‬

 

 

 הרבה מוסר השכל בזה הסיפור נמצא‮,‬
 גם אם לא ממש נחפש‮.‬
 ראשון יגיד דברו הרשע‮,‬
 אפילו כזה מין אדם לא נגרש‮.‬

 

  ‮“‬החפץ רבבה לשלם‮, ‬יצפה למיליון רווח‮.“‬
    ‮(‬משתחווה ויוצא‮).‬

 

 שני הנה כבר ניגש
 האיש המהמר הטוב והתם‮.‬
 את דבריו בקשב נישמע‮,‬
 שאין בעולם נאים כמותם‮.‬

 

  ‮“‬אכול כפי צרכיך‮, ‬ולא יותר מכך‮.‬
  תן לפי כיסך‮, ‬ולא פחות מכך‮.“‬
    ‮(‬משתחווה ויוצא‮).‬ 

 

 קמה פה האלמנה על ילדיה‮,‬
 יש להם דבר מה להגיד‮.‬
 מוסר השכל מצאה זו הרגע‮,‬
 והרי גם להם בסיפור תפקיד‮.‬

 

  ‮“‬דמעה קטנה במקום המתאים‮, ‬
  לפני איש מסוים‮, ‬בזמן הנכון‮,‬
  תרווה צימאון אף יותר
  מהקנגס בעת שיטפון‮.“‬
    ‮(‬משתחווים ויוצאים‮).‬

 והרי לא תצפו ברצינות ממני
 מוסר השכל להציג הבוקר‮,‬
 כי בעצם‮, ‬רק להצחיק‮… ‬כי הצחוק לדידי‮…‬
 אופס‮… ‬הנה כמעט ונכשלת‮, ‬ג‘וקר‮…‬
    ‮(‬משתחווה ויוצא‮).‬

                                                      מסך

4 תגובות על הפוסט “איש אחד‮ ‬היה רע מטבעו‮

  1. הפוליטיקאים הם טפשים מטופשים.

    וטרם הגעתי למסקנה נחרצת מה חמור יותר לאזרח. הרישעות או הטיפשות.

  2. סליחה, אבל הרשעים האמיתיים בביטוח הלאומי. שנים הם גובים את שלך ובמקרה מחלה או פציעה תיאבק מהם עד שיאזלו הכוחות.

  3. תודה על התגובות.

    בועז כהן,
    אכן, תאר לך שאלהים היה נותן לנו דיבר אחד עשרה כזה: לא יבוא דביל בשעריך וטיפש באהלך…. איזה עולם נהדר היה לנו…
    הבעיה היום היא, שטיפשות היא לא עברה מוסרית…

    בכל אופן הכי נורא כשטפשות חוברת לרוע, כפי שצרפתי בקישור כאן מימין תחת הכותרת: עשר הוכחות וכו…

    אירה,
    יש במגרתי גם סיפור על ביטוח לאומי… וגם הוא יעלה כאן מתי שהו…

  4. לא היו פקידי הביטוח הלאומי יכולים לתת אפילו את שהם נותנים.