ישוע כוכב עליון

 

בימים אלו זוכר העולם הנוצרי את ימיו האחרונים של ישוע הנצרתי. ימים שאפשר בהחלט להגיד עליהם, ששינו את פני העולם המערבי. כל זה קרה לפני כמעט אלפיים שנים ביהודה. בעולם המערבי היוו אירועים אלו השראה לאומנות שבאה לצד, ולפעמים החליפה, את השראת המיתוס היווני. האירועים צוירו, הומחזו, שוררו, פוסלו, בכמעט כל דרך אפשרית בכל תקופה ובכל סגנון.
גם במאה העשרים, וגם, אולי למרבה הפלא, בעולם הרוק, כשחבר זה לעולם המיוזיקל, במה שהוגדר כאופרת רוק- ישוע כוכב עליון.
היצירה היא אדפטציה לסיפורים מן הברית החדשה בשנויים שונים. את הטקסט כתב טים רייס, ואת המוזיקה הלחין אנדרו לוייד וובר.
ב 1973 חבורת צעירים מלאי אנרגיה הביאה את היצירה אל מסך הכסף. האופרה עובדה לסרט אשר צולם כולו בישראל.
הסרט מוצלח מכל נקודת מבט אפשרית. המוזיקה נהדרת, הרעיונות מגניבים, הבימוי מעולה, השירה והמשחק מצוינים והקוליסות…. מדבר יהודה, הנגב ומבחר אתרים ארכאולוגים ידועים…
הספור, מנקודת המבט של הסרט, הוא בצורה מסוימת ספור אהבה. כי אין ספק שישוע אוהב את יהודה, ויהודה אוהב את ישוע. שם הקונפליקט הענק. האחרים מעריצים את ישוע, יהודה אוהב, וישוע אוהב אותו.
העץ, עליו תלה עצמו יהודה, ניצב עוד שנים רבות, אני זוכר אותו אפילו מסוף שנות השמונים, מתנשא, על תל בית-שאן. מי הסיר אותו משם?
הסרט בצורה נהדרת, אוצר בתוכו את שיא תקופת ילדי הפרחים. מוזיקה, ידיים נשלפות ממעגל וצעיפים… פשוט גדול.
אין ברירה, וחייבים גם להזכיר כאן, את הממסד הציוני הדבילי, שאסר גם את הסרט הזה להקרנה בישראל… תחילה מאשימים בעגל הזהב ואחר הופכים להיות העגל עצמו.

היום יש לנו די וי די… הראינו להם…

אז מומלץ לכולנו. המבוגרים מכירים לבטח, וינעם להם להיזכר בסיימון קורע את פיו, בהורדוס מרקד על מי ים המלח, כשעוד היו שם, במגדלנה המקסימה שרה שהכול בסדר, וכמובן ביהודה וישוע, השונים כל כך והאוהבים. אולי אפילו מישהו מהקוראים זכה להיות ניצב בסרט… הצעירים יגלו אולי יצרת מופת צעירה ומלאת אנרגיה ותום, והנקייה מוירטואליה מחשבית.

 

מומלץ!

4 תגובות על הפוסט “ישוע כוכב עליון

  1. בנעוריי בשנות ה80 הסרט הזה הוצג הרבה בסינמטקים ובהקרנות חצות.
    בהחלט יש פה דור שמכיר היטב את הסרט מהצגות בקולנוע, לא יותר מדי שנים אחרי שצולם.

    בהחלט אחד החביבים עליי.

  2. ולוקח את עצמו ברצינות התהומית המצחיקה האופיינית להיפים הארד-קור. אני נהניתי ממנו כקאלט משעשע (שלא מתכוון להיות משעשע)וכמסמך היסטורי ואנתרופולוגי מאלף על ההיפיוּת.

    אבל מבחינה מוזיקלית הוא באמת לא רע.

  3. אין שם כלום. אולי חוץ מזה שהוא מצויין גם מבחינת הבימוי, הצילום, המשחק והשירה, העריכה, הליהוק, העיבוד המוסיקלי, הכוראוגרפיה. האורך זה חלק מהדיל באופרות, וההומור מאופק ("בישראל לפני הספירה לא היתה תקשורת המונים" כמאמר השיר) אבל בשביל הצחוקים המציאו את יצירת המופת השנייה על ישו "בראיין כוכב עליון

    התשובה שלי כאן היא אגב מחווה צנועה לסצנת "מה הרומאים עשו בשבילנו" מבראיין

  4. תודה לתגובות.
    א,
    לקח באמת "מעט" זמן עד שעלה הסרט בארץ לאקרנים. בכל אופן טוב גם שיש די וי די שזמין יותר, במיוחד בגיל שלי, מהצגת חצות.

    תא,
    זה ארוך?
    זה כבד?

    נראה אותך יושב ברינג של וואגנר…
    או רואה סרט של שרויידר הגרמני…
    🙂

    זה בטח חלק מפער הדורות… ואיזה כיף להיות מוצג אנטרופולוגי לפחות למישהו…:)

    רוני,
    אני כמובן מסכים עם כל מה שכתבת, ומוסיף גם את הקוליסות לדברים המצוינים שבסרט.