היינריך פון הרצוגנברג, מלחין נשכח. (קשור מעט למחקר המבנים)

 

הנסיכה אליזבת סופי החליטה באלף שבע מאות וקצת בהשראת ביקוריה בצרפת לבנות, בגן ארמונה בארלנגן שבביירן הגרמנית- אורנג'רי.
אורנג'רי הנו מבנה שנועד לשמירת עצים שאינם מותאמים לאקלים האירופאי, בעיקר עצי הדרים ומכאן שמו, בתקופת החורף. המבנים כוללים בדרך כלל אולמות ענקיים עם חלונות גדולים, מעין חממות, אשר בהם גודלו בעציצים העצים הרגישים בעונת הקור. בקיץ הוצאו אלו אל הגן.
לפרויקט גויס הארכיטקט Gottfried von Gedeler  שב 1707 הציג את המבנה הגמור. ההצלחה הייתה מוחצת. מיד נחשב המבנה לאב טיפוס, וצוין כאורנג'רי לדוגמה. ב 1713 הציג פאול דקר Paul Decker בספרו התאורטי על הארכיטקטורה את האורנג'רי בארלנגן כמבנה שראוי לו מכל להחשב כאורנג'רי, למרות התחרות הגדולה לתואר זה.
ציוריו הרבים, כפי שרווח בברוק, סובלים כמובן מאידאליזציה של האובייקט. עד כמה האמת הייתה רחוקה מציוריו, היה באמת ברור, היכן האמת הייתה באמת, קשה היה באמת לדעת. וכך יצא, שלקראת שיפוץ כולל של המבנה, הוזמנתי לבצע בו מחקר.

 

ציור של דקר. מאוד מאודל…

 

העיר ארלנגן חביבה מאוד ונוחה לשהייה. מרכז העיר נבנה כולו בתחילת המאה השמונה עשרה, לאחר ששריפה מחקה את העיר הישנה. ככה זה היה פעם… שריפה אחת ואין עיר. העיר מפורסמת היום גם באוניברסיטה שבתחומה, ושהרבה "אשמה" בה בנחמדות העיר. הארמון ניצב במרכז העיר בראש כיכר לפני מזרקה מרהיבה, ומאחוריו הגן שמחליף צבעיו לפי עונות השנה, ומהווה מפלט לבטלנים, לעובדים ולסטודנטים בהפסקת הצהריים. וגם בין ההפסקות.
בצד אחד של הגן ניצב האורנג'רי. מבנה מעוגל בעל קומה אחת, סימטרי, ומעוטר, אמנם בצניעות אך בסגנון הברוק. במרכזו אולם המים. הפליי סטיישן שלוש של הברוקים. האולם הכיל מזרקות ומשחקי מים לשעשועי האצולה. מהם לא שרד, ורק תקרת האולם המגולפת בגבס עדה להדר שהיה שם בראשית המאה השמונה עשרה.
משני צידי האולם היו אולמות הגידול לעצים, שהיום מחולקים לחדרים. מחקר מעמיק הצליח להוכיח את צורתם המקורית של האולמות ואת חזותם.
לא להאמין, אבל מבנה מפואר זה עמד בסכנת הריסה פעמיים במשך חייו. היו ויש, גם עיוורים ליופיו… רק התנגדות נמרצת של התושבים הצילה אותו מהרס, וכבר כמאה וחמישים שנים משמש הוא, לא כאורנג'רי, אלא כמשכן למחלקות שונות של האוניברסיטה.
עכשיו מגיעה הפואנטה. הבניין היום, משכן בחציו האחד את המחלקה לתולדות האומנות של האוניברסיטה, ובחלקו האחר את המחלקה למוזיקה כנסייתית.
תולדות האומנות ומוזיקה.
שני התחביבים שלי מתרכזים במבנה אחד, שאני הולך להעביר בו חודשים רבים…

שתבינו, זה היה כאילו אמרו לבן רימוז' לשחק באייקס,
כאילו נתנו לנהג סוסיתא לשבת ביגואר.
כאילו הפינק פלוייד ביקשו מצביקה פיק שיכתוב להם.

אז אתם מבינים? חודשים שקעתי בספריה של תולדות האומנות בספרים שקשורים לעבודה ובעיקר כאלו שלא קשורים. וכשלא הייתי בספריה ניהלתי שיחות ארוכות בנושאי המוזיקה עם המרצים של החוג למוזיקה… בכל חדר שבאגף המוזיקלי- אם אין אורגן כנסייתי, אז יש פסנתר כנף, וערמות ערמות של תווים… בקיצור גן עדן.
כששמע המנהל של המחלקה למוזיקה כנסייתית, פרופסור קונרד קלק (Prof. Dr. Klek Konrad) שאני שר סימפוניות של ברהמס תוך כדי עבודתי (כן, הייתי צריך גם לעבוד…), ולפעמים אפילו תפס אותי על חם מנצח על התזמורת הלא נראית בחדר זה או אחר, סיפר לי על פון הרצוגנברג.
לטענתו, פון הרצוגנברג הוא המלחין הכי ראוי לגילוי מחדש מתוך אלו שעדיין לא זכו לפרסום נצח ויום.

פעם, במאה התשע עשרה, או שהיית בעד ברהמס או שבעד וואגנר. לא יכולת להיות שניהם… היום יש לנו את הפריבילגיה שאפשר באותו הינף יד לרכוש תקליטור אחד של הווינאי יליד המבורג ושני של הקדוש הביירוטי, בלי סכיזופרניה קשה או אמתלות שונות.
פון הרצוגנברג היה בצעירותו בצד של הוואגנרים, ורק מאוחר יותר עבר את הרחוב. עבר כך שנהיה אפילו חבר קרוב של ברהמס…
עד שרבו. בטח על מוזיקה…
ברהמס העריך את כישרונו המוזיקלי ושמע לעצתו. (את זה אומרים על עוד כמה, כמו יואכים וכו'…) ופון הרצוגנברג העריץ את בראהמס (ומי לא?).
הינריך פון הרצוגנברג נולד בגרץ שבאוסטריה (יופי של עיר), למד בווינה (גם מוזיקה), גר בלייפציג (שם הקים אגודה לטובת המוזיקה של בך), ולימד בברלין (עירי שלי) בבית הספר הגבוה למוזיקה. הוא חיבר כ 150 יצירות מוזיקליות למגוון רחב של הרכבים. סימפוניות, מוזיקה קמרית, ובעיקר מוזיקה כנסייתית.
השפעת ברהמס ברורה. אבל את זה אפשר להגיד על הרבה בסוף המאה התשע עשרה, כשאי אפשר להגיד עליהם שהושפעו מוואגנר…
פרופסור קלק לצד עבודתו באוניברסיטה, מכהן גם כנשיא האגודה להחייאת המוזיקה של הרצוגנברג, וגם מארגן קונצרטים רבים באולם המים אשר באורנג'רי, בהם מרכז הכובד הוא המוזיקה של פון הרצוגנברג. ישנן גם הקלטות פנימיות של חלק מקונצרטים אלה, ואותם כמובן רכשתי…
החברה המצוינת cpo שמתמחה במוזיקה המוכרת פחות, הקליטה כמה וכמה מיצירות המלחין. גם מהם רכשתי…

גם אם המוזיקה של הרצוגנברג הושפעה מברהמס רחוקה היא ממנה, וגם אם בצלו עומדת, הרי בעלת אופי משלה היא.

בקיצור, מי שמשועמם, אוהב מוזיקה רומנטית, ומחפש משהו חדש, כדאי לו לנסות את הרצוגנברג…

 

קישורים קשורים:

האתר הרישמי

ויקיפדיה באנגלית

ויקיפדיה בגרמנית

הגן בארלנגן (גרמנית)

עוד על מחקר המבנים

2 תגובות על הפוסט “היינריך פון הרצוגנברג, מלחין נשכח. (קשור מעט למחקר המבנים)

  1. כמה מעורר קינאה ליפול בגן עדן כמו שקרה לך, אבל הכי מקנאה באותו קלק שהכיף שלו (והעבודה שלו) זה לגלות את החבוי המוחמץ ולהיות הראשון שמתאהב..גואל משיכחה כדי לחלוק את אהבתו. זה גן עדן. זה יותר טוב מנהג סוסיתא שמתיישב ביגואר. זה כמו שמעריץ של החיפושיות יגלה את הביג ת'רי

  2. תודה מרים לתגובה.

    אכן הנחת את המחט על התקליט בלי לשרוט אותו… אני מניח שכולנו מחפשים כאלו גילויים, והרבה פעמים החיפוש עולה את הגילוי.

    אני מניח שלא התכוונת לצרציל, רוזבלט וסטלין כשכתבת על העץ הגדול. אלא לחברה מליברפול..

    .