מי אנחנו?

 

 

הקורא המתמיד‮,‬‮ ‬העוקב בנאמנות אחר הכתוב בקובץ זה‮, ‬ודאי שאל את עצמו‮: ‬מי הם העומדים מאחורי הגיגים אלו‮? ‬או‮: ‬מי זה הכותב או כותבים זה כבר כמה עשרות דפים‮, ‬מהרהורי ליבו‭/‬לבם‮? ‬אכן שאלה חשובה שאלת‮! ‬והרשה לנו לחזק ידיך ורוחך ולהודיעך שגם אנו שואלים שאלה זו‮: ‬מי אנחנו‮?


אין ספק ששאלה זו היא מהעמוקות שידע המין האנושי וניצבת כבועז ליד יכין‮- ‬השאלה‮: ‬למה אנחנו‮? ‬שתי שאלות שגרמו לדת, לפילוסופיה, לתסכול ולאיבוד הדעת במהלך אלפי שנות קיום אנושי‮. ‬ננסה לבחון שאלות אלו מנקודת המבט של המונותאיזם המערבי‮. ‬הרי אם התשובה שמספקת התורה לשאלה א‮‘ ‬מכסה פרק שלם‮ (‬בראשית א‮‘), ‬אז התשובה לשאלה ב‮‘ ‬היא פסוק אחד‮- ‬הדיבר הראשון‮ (‬שמות כ‘‮‬‭/‬ב‮‘). ‬חוסר פרופורציה זה קיים ללא ספק גם בחיינו‮. ‬בועז גבוה אין ערוך מיכין‮, ‬ועל כן תקרת מקדשנו נטויה‮. ‬
אם בבחרותנו ננסה לתמוך את התקרה בידינו‮, ‬הרי לאחר גילוי בני המין השני ננסה לטפל בארכיטקטורה‮. ‬הפתרון הפשוט בו נוקטים מרב בני התמותה הוא הצבת התקרה על הקרקע‮. ‬העמודים הופכים לאלמנט דקורטיבי בחזית המבנה‮. ‬כמובן שבמקרה זה חלל המקדש יהיה אפס‮, ‬אך יציבותו תהה מושלמת‮. ‬
אפשרות ב‮‘ ‬היא הנמכת בועז לגובה יכין‮. ‬שיטה בדוקה וותיקה שעדויות לה מוצאים אנו כבר אצל האסיים במדבר יהודה‮, ‬והיא אחת התכונות הכיתתיות הבולטות‮. ‬האפשרות השלישית היא המורכבת ביותר‮, ‬דורשת ידע הנדסי רב ועל כן נדירה מאוד‮: ‬הגבהת יכין לגובה בועז‮.

 ‬
היציבות של מבנים גבוהים תלויה בעומק היסודות אך גם באיכות העמודים‮. ‬רוחות‮, ‬תזוזות טקטוניות‮, ‬עייפות חומרים‮, ‬הנם רק חלק מהפרמטרים שצריך הארכיטקט לקחת לתשומת ליבו בתכנון‮. ‬על כן אין זה מפליא שבהגישו את התכניות המורכבות‮, ‬נישאל כמובן את השאלה‮: ‬כמה זה יעלה לנו‮? ‬וכך הגענו אל השלב המכריע‮. ‬אם‮ “‬מי אנחנו‮?“ ‬ו“למה אנחנו‮?“ ‬הן השאלות של המוקדמות‮, ‬הרי בעולם החוגג את ניצחון הקפיטליזם‮, ‬השאלה החשובה ולכן גם בעצם היחידה היא‮: ‬כמה זה עולה לנו‮? ‬כאן המצב שלנו לגמרי לא רע‮. ‬אם נזכור שהארכיטקט הנו בעל חיים הניזון מגללי עצמו‮, ‬ואם נשתמש בחומרי בניה זולים או משומשים‮, ‬ובמקביל נתמוך את העמודים בקונסטרוקציות מודולריות‮, ‬הרי חסכנו והייתי אפילו אומר‮, ‬יצאנו בזול‮!‬

הרשו נא לי בהזדמנות זו לספר מעשיה ששמעתי בילדותי‮, ‬שרב בה המשותף עם הנושא שהעלינו‮.‬

 

בעירה שלנו ניבנה בית מדרש חדש‮. ‬והיה המבנה יפה מאין כמותו‮. ‬יסודות אבן מסותתת בולטים עד גובה חצי קומה כשמעליהם נסוגים מעט נישאים טורי לבנים אדומות שבהצבתן יצר הבנאי משחק גאומטרי מרהיב‮. ‬חלונות מקושתים כמנין שבטי ישראל קבועים בגובה רב‮, ‬שישה מזה ושישה מזה כנשרים הדואים אל האופק‮. ‬והיה המבנה לפלא בעיני כל רואיו‮. ‬ושמח לבבנו‮.‬
ובסמוך ניצב רעוע בית המדרש הישן‮, ‬קורות עץ שהאפירו עם השנים, מחוברים במסמרי עץ רקובי לחות אל עמודי עץ שאיבדו את יושרם הגאומטרי‮. ‬בולנהאוס נקראת שיטת הבניה‮. ‬מסוכך בגג משופע מצופה כנהוג בימים עברו בשלוש שכבות‮, ‬ככסקסי הדג‮, ‬שינדלס‮, ‬רעפי עץ מגולפי יד‮, ‬שהאצה והטחב נתערבבו בהם עד כי לא ניתן היה להבחין‮, ‬מה רעף‮, ‬מה אצה‮, ‬מה טחב‮. ‬צריף רעוע היה ועמד בריקנותו‮.‬
ויהי היום ופרעו בנו הצוררים‮. ‬ואש שלחו וכילתה האש כפרנו ועירנו‮. ‬ויהי החורבן רע ונורא‮. ‬ואש שלחו גם בבית מדרשנו החדש ולא יכלו לו‮. ‬שלחו ביסודות והאבן צחקה‮. ‬שלחו בקירות והלבנים לעגו‮. ‬וממעל הנמיכו עיניהם החלונות בחרון‮. ‬הרימו גבותיהם והשיבו מלחמה‮.‬
ויהי ערב ותשקוט הארץ‮. ‬ונחזור אל ביתנו וניראה את חורבנם‮. ‬וימך לבבנו‮. ‬ונתאבל‮. ‬ורק רבנו חסר לנו ולא מצאנוהו‮. ‬עשינו פנינו אל בית המדרש החדש, והנה עומד הוא זקוף וגא כדוד בהכותו את עמלק‮. ‬ונצהל בלבבנו ונשיר שירי הודיה‮. ‬ורק רבנו חסר לנו‮. ‬חיפשנוהו ברחובות‮, ‬חיפשנוהו בבתים, ואיננו‮. ‬חיפשנוהו בשדות חיפשנוהו בגנים ואיננו‮. ‬חיפשנוהו בבית המדרש החדש ולא מצאנוהו‮.‬
ועשן היתמר השמימה וניגש וניראה ובית המדרש הישן בלהבות‮… ‬ורבנו לפניו בסחבות‮. ‬יושב בצל האש ובוכה‮. ‬ניגשנו בלט ולחשנו‮:‬
רבנו רבנו‮, ‬גדול הכאב אך רבה השמחה‮, ‬בית המדרש החדש עומד איתן ולנצח לא יוכלו לו כוחות הרשע‮.‬
והרבי בוכה‮. ‬ובית המדרש הישן בלהבות‮. ‬שבעה ימים בער ושבעה לילות‮. ‬והרבי בצלו‮. ‬וביום השמיני בא הגשם. ‬וישטוף את הרחובות, את השדות, את הגנים, וגוש של אפר מבית מדרשנו הישן הותיר‮. ‬והרבי על בירכיו‮. ‬וביום התשיעי קם הרבי‮, ‬נטל את גוש האפר וטמנו בכיס אדרתו הקרועה סמוך ללבו‮. ‬ויסוב אלינו וירים קולו ויאמר בלחש‮: ‬
לבית המדרש הישן הייתה נשמה‮, ‬והיא כעת בכיסי‮.‬
היפנה גבו אלינו רבנו והלך‮.
‬הלך ולא שב‮.‬

2 תגובות על הפוסט “מי אנחנו?

  1. "אחרי גילוי המין השני ננסה לטפל בארכיטקטורה"…אין עליך.

    אם יורשה לי כקוראה ותיקה (שתפסת אותה לא מוכנה ואינה זוכרת את הפרק היפה הזה "מעץ החיים המזויינים") ובכן, אם יורשה לי לחטט בנבכי מעשה היוצר, אעיז ואשאל אותך האם מקור "המעשיה ששמעת בילדותך" הוא בעצם בבסיסו, לא רק בעיבודו ובהקשר שלו כאן- פרי עטך או שיש אחת כזאת?