רפלקס מותנה

 

הדמויות:
מר פריימאן‮- ‬באס
הזקנה‮- ‬אלט צרוד
הכלב‮- ‬תפקיד מדובר
החתול‮- ‬סופרן
עכבר‮- ‬מצוסופרן
שעון של מר פריימאן‮- ‬טנור
שעון של הזקנה‮- ‬בריטון
חיים יבין 1- ‬בריטון
חיים יבין 2- ‬באס
ש‮מעון ‬פרס 1- ‬קונטרה טנור גרוטסקי
ש‮מעון ‬פרס‮ 2-‬ סופרן צווחני
שליחי הפיצה‮- ‬מקהלה מעורבת‮.‬
י‮. ‬אגם‮- ‬אמן‮. ‬תפקיד אילם

האולם‮- ‬אולם תאטרון רגיל בו יוחלפו המושבים באסלות שיחוברו כהלכה לצנרת המים והביוב‮. ‬הקהל ישב במכנסיים מופשלים על האסלות ויהיה רשאי לעשות צרכיו לפי רצונו‮. ‬הצלילים והקולות שיעלו מפעולה זו יחשבו כחלק מהמוזיקה‮, ‬ברמה של האימפרוביזציה‮.‬

מערכה ראשונה
תמונה א‮.‬

לילה‮. ‬בצד ימין של הבמה קונסטרוקציה בשתי קומות‮. ‬בכל קומה דירת קשיש מטופטת‮, ‬מנורה בודדת מהתקרה‮. ‬מיטה בצד אחד‮, ‬מסך טלוויזיה גדול ממול‮. ‬בקומה העליונה שולחן וכיסא‮. ‬בצד שמאל של הבמה גרם מדרגות רחב ביותר‮ (‬חצי במה‮) ‬העולה אחורנית ומקשר את קומה ב‮‘ ‬עם חזית הבמה‮. ‬מצד שמאל למטה פנס רחוב‮.‬

 

‮         ‬
‮ ‬‮   ‬        שעון  טלוויזיה  מדרגות           שולחן      ‮  ‬מיטה  ‮       ‬אסלה    ‮    ‬     ‮          ‬פנס הלילה 

 

              

על המיטה בקומה העליונה ישן מר פריימאן‮, ‬על זו שבתחתונה- הזקנה‮. ‬הכלב מכורבל בקומה העליונה ליד האסלה‮. ‬ליד כל מיטה ניצב הזמר שעון‮, ‬אוחז משולש בידו, ועל חזיתו סכמה של שעון‮.‬
המסך עולה‮, ‬הפתיחה‮- ‬מוזיקה פוסט רומנטית רגועה מאוד הנפתחת בהקשת כלי עץ‮: ‬תיק תק תיק תק‮, ‬שתלווה תמיד את השעונים‮. ‬העכבר חוצה בריצה חרישית את הבמה‮, ‬מבוהל משאיר פס שתן לאורך‮. ‬יוצא‮. ‬ניכנס החתול מחפש מקום להשתין‮.‬

חתול‮-‬  הכל הוא לרצוני
  רצוני הוא הכל‮,‬
  שלפוחית רגועה
  היא מתנת הכל יכול‮.‬
  הכל הוא לרצוני
  רצוני הוא הכל‮,‬
  חופש זה היכולת‮ ‬
  להשתין
  בכל עת ובכל מקום‮.‬
  הכל הוא לרצוני
  אני משתין
  משמע אני חופשי‮,‬
  רצוני הוא הכל
  אם אין שתיני לי
  אנא אני בא‮.‬
  יש חתולים שמשתינים בקופסה
  בשיכונים‮. ‬רחמנא ליצלן‮.‬
  יש חתולים שמשתינים
  גם לא לרצונם‮.‬
  רחמי עימם
  רחמי עימם
שעון פריימאן‮-‬  תיק תק‮, ‬תיק תק
חתול‮-‬  אני‮! ‬אני משתין בכל עת
  לרצוני‮.‬
  אני‮! ‬אני אשתין בכל מקום
  לפי חפצי‮!‬
  אין כמו שלפוחית רגועה‮.‬
שעון פריימאן‮- ‬ תיק תק‮, ‬תיק תק
חתול‮-‬  הכל הוא לרצוני
שעון הזקנה‮-‬  תיק תק‮, ‬תיק תק
חתול‮-‬  רצוני הוא הכל
השעונים לא ביחד‮-‬  תיק תק
  תיק תק
  לזמן אין רצונות
  ואין רוצה את הזמן‮.‬
חתול‮-‬  אני צריך להשתין
שעונים ביחד‮-‬  תיק תק‮ ‬
  לזמן אין צורך
  ואין צריך את הזמן‮.‬
חתול‮-‬  היכן להשתין‮ ‬
  זאת השאלה‮.‬
שעונ‮ים ‬לא ביחד‮-‬  תיק תק
  תיק תק
  הנה כבר שש
חתול‮-‬  האם תחת עץ רטוב אשתין‮?‬
  האם אשתין על סף מדרכה‮?‬
עכבר‮-‬  ‮(‬ניכנס מבוהל משתין ללא הרף מתחמק מהחתול‮)‬
  עבד לפחד אני
  השלפוחית לעולם לא מלאה
  עבד אני ומשתין מפחד‮,‬
  השלפוחית תמיד ריקה‮.‬
  משתין כל הזמן אני‮, ‬
  משתין מפחד‮.‬
  משתין כל הזמן‮…‬
שעון פריימאן‮-‬  לזמן אין צורך
  את הצורך בזמן המציאו האנשים‮.‬
  הנה כמעט כבר שש‮,‬
  תיק תק‮, ‬תיק תק
  הפעמון צריך לצלצל‮…‬
חתול‮-‬  הנה כאן אשתינה‮!‬
  הכל לפי רצוני‮,‬
  כאן ועכשיו‮.‬
  תחת פנס הלילה
שעון פריימאן‮-‬  תיק תק
  תיק תק
שעון זקנה‮-‬  תיק תק
  תיק תק
החתול‮-‬  גם ביום יקרא זה פנס הלילה‮,‬
  זה קשור לזה שהאנשים‮,‬
  אוהבים תפקידים
שעונים‮-‬  תיק תק‮, ‬תיק תק
חתול‮-‬  הו הנה אשתינה
שעון פריימאן‮-‬ הו הנה אצלצלה
חתול‮-‬  פישששששש‮…‬
  ‮(‬בתזמורת‮, ‬משולש מעמעם מלווה את הטלת השתן‮. ‬כך יהיה גם בהמשך‮) ‬
שעון פריימאן‮-‬ ‮ (‬מצלצל במשולש שבידו‮, ‬המוזיקה הופכת לאינטנסיבית‮, ‬קצבית ומודרנית‮. ‬פריימאן מתמתח במיטתו ומתיישב עליה בשכיבה עדיין‮, ‬נישען על הקיר‮).‬
מר פריימאן‮-‬  אני מת להשתין
  אני מר פריימאן‮,‬
  אני מת להשתין‮…‬
  הנה כבר שש
  הגיע העת לקום‮,‬
  השלפוחית לוחצת
  דוחפת אל הזרג
  נעורתי וכבר שש
  ואני מת להשתין‮.‬
הכלב‮-‬  ‮(‬מתמתח במקומו ומדבר‮)‬
  האאא‮… ‬השלפוחית שלי מתפוצצת והנודניק יתחיל עכשיו‮ עם טקס הבוקר שלו‮… ‬ואותי ישאיר מפוצץ‮… ‬הייתי משתין‮ לו מתחת לכורסה‮…‬
פריימאן‮-‬  ‮(‬קם בינתיים מתייצב מול המשתנה ובעצם מול הקהל‮, ‬שולף אבר שהוא צינור המחובר אל שקית שבגבו שמימנה יתרוקן אל האסלה כאילו עושה מר פריימאן את צרכיו‮).‬
  הו סוף סוף מול הר סיני,
  הו סוף סוף אשתינה, אתרוקנה‮.‬
  אשתינה, אתרוקנה, אמלא בטני באוכל,
  ואקרא עיתון,
  ואקרא עיתון,
  על בטן מלאה ושלפוחית ריקה,
  ושלפוחית ריקה‮.‬
שעון זקנה‮- ‬ תיק תק
  תיק תק
מר פריימאן‮-‬  עכשיו תבוא השתינה,
שעון זקנה‮-‬  תיק תק
  כבר כמעט כבר שש
  הנה אף אני אצלצלה‮…‬
מר פריימאן‮- ‬ פששש‮…. (‬מלווה במשולש מעומעם מהתזמורת‮)‬
שעון זקנה‮-‬ ‮ (‬מצלצל‮)‬
זקנה‮-‬  ‮(‬קופצת ממיטתה‮)‬
  אני צריכה להתפנות,
  אני הגברת הזקנה,
  השלפוחית מלאה,
  הבטן ריקה,
  אני הגברת הזקנה,
  מחזור כבר אין לי,
  ולהשתין תמיד יש לי,
מר פריימאן‮-‬ ‮ (‬גמר לעשות צרכיו‮, ‬רוכס את הפיז‘מה‮, ‬לוקח בקבוק חלב ומוזג לכלב‮‮).
  אחחח רווחחח לי אחחחח
  אין כמו שלפוחית רגועה,
  וחלצי אומרים רינה,
  והנה גם לך כלבי האהוב
  אמזוג פת שחרית‮ ‬‮(‬מוזג חלב‮)‬
  וכעת אמלא את בטני‮…‬
הכלב‮-  ‮(‬בדיבור‮) ‬הנודניק נותן לי לשתות כשאני מתפקע משתן‮, ‬  אם הייתי יכול, הייתי
משתין לו מתחת לכורסה‮…‬
הזקנה‮-‬  (מוציאה סיר לילה ממתחת למיטה).‬
  כל הלילה התאפקתי,
  כל הלילה לא התפניתי,
  השלפוחית מלאה,
  והבטן ריקה,
  ושדי רפסו,
  ואני זקנה‮…‬
  הו אני חייבת להתפנות
  אין נורא משלפוחית מפוצצת,
שעונים‮-‬  תיק תק
  תיק תק
  לזמן אין צורך
  לזמן אין רצון
  תיק תק
  תיק תק
שלישיה‮-‬ ‮ (‬מר פריימאן‮, ‬הזקנה, בשירה, והכלב בדיבור‮. ‬מר פריימאן מתארגן לארוחת הבוקר ובסוף יושב ליד השולחן‮, ‬הזקנה מתארגנת לעשיית הצרכים‮)‬
מר פריימאן‮-‬ רווח לי, רווח לי,              הזקנה‮-‬  כל הלילה התאפקתי,
                אחח, רווחח לי, אחח…                כל הלילה לא עשיתי,
                אין כמו שלפוחית רגועה,               צרכי. והבטן ריקה,
                חלצי אומרים רינה.                      והשלפוחית מלאה,
                לכלבי כבר דאגתי,                       ואני זקנה,
                ועכשיו טוסט עם ריבה…               אין נורא משלפוחית‮ ‬                                    

                ואין טוב בבוקר                           מפוצצת, 
                מלהתפרק אל האסלה,                 של זקנה,
                בחדווה…                                 אין נורא משלפוחית‮ ‬                          
                                                             מפוצצת,                      

                                                             וחלציים של זקנה‮.‬

הכלב‮-‬  נו! אני מת להשתין‮… ‬הייתי מתחת לכורסה משתין‮… ‬  נבל זקן כבר השתין ואני מפוצץ‮… ‬חיים עלובים‮ ‬    אנשים עלובים ואני מתפוצץ‮…‬

‮(‬המוזיקה נחלשת האור מתעמעם‮)‬
 השעונים‮-‬  תיק תק    הזקנה‮- ‬ עכשיו אשתין
   תיק תק      פשששש‮…‬ 
מר פריימאן‮-‬ ‮ (‬קורא בעיתון‮)‬
  שמעון פרס במסע בחירות
  שמעון פרס בכל מקום
  לזה יש בטח שלפוחית בלון
  שמעון פרס מימין ומשמאל
החתול‮-‬  אני חופשי משמע אני קיים
השעונים‮- ‬ תיק תק
  תיק תק
  לזמן אין צורך‮ ‬
  לזמן אין רצון‮.‬
  הזמן ממהר
  מתרוצץ לכל מקום
  לזמן אין זמן
  והכל ינטוש‮…‬
החתול‮-‬  אני משתין משמע אני קיים
השעונים‮-‬  תיק תק
  תיק תק‮…‬

מסך‮.

 

‬סוף תמונה א‮‘ ‬מערכה ראשונה‮.‬

 

[X=nextPage=X]

מערכה ראשונה
תמונה ב‮‘‬

 

במה כמו בתמונה א‮‘. ‬מוזיקה רגועה כמעט רומנטית‮. ‬מר פריימאן מסיים לבישת בגדיו‮.‬
מר פריימאן‮- ‬ הבטן מלאה
  השלפוחית ריקה
  העניבה רכוסה
  וכעת טיול הבוקר
  כעת טיול הבוקר
  בוקר טוב כלבלבי האהוב,
הכלב‮-‬  נודניק‮, ‬יללה נצא כבר‮… ‬השתן הגיע לי כבר עד הגרון‮..‬
הזקנה‮-‬  ‮(‬יושבת על כיסא בפינה‮)‬
  השלפוחית ריקה
  התרוקנה
  סוף סוף רווחה
  התרוקנה
  כעת אמתין לפעם הבאה…
שעון זקנה‮- ‬ תיק תק
  הזמן לכך ידאג
  תיק תק
  הזמן לא מאכזב
  תיק תק
  הזמן לכך ידאג
שעון פריימאן‮-‬  תיק תק
  הזמן עקבי
  תיק תק
  כבר כמעט כבר שבע
  תיק תק
  לטיול הבוקר צאו
  צאו צאו‮ (‬מצווה‮)‬
  תיק תק
הזקנה‮-‬  ‮(‬קופצת ממקומה ממהרת אל הדלת‮)‬
  האשמאי מיד יצא
  לדרכו עם כלבו,
  סחב זה את המים,
  משתין כל שעתיים,
  כעת תור כלבו,
  תחת עץ או עמוד ישתין,
  ישתין,
  יצורים עלובים…
‮(‬מר פריימאן וכלבו יוצאים אל המדרגות‮. ‬פריימאן חובש כובע ובחליפה זולה‮. ‬הכלב מושך לכל עבר‮. ‬השעון בחדרו של פריימאן מפנה גבו לקהל ופניו אל הקיר בסמוך לקיר‮, ‬עומד‮)‬
מר פריימאן‮-‬  נרד בזריזות‮ ‬
  המטורפת כבר בדלת
  מציצה דרך סדק
  ברייה עלובה
  מציצה דרך סדק
הכלב‮-‬  איפה החתול‮… ‬הזקנה שוב בדלת‮… ‬זאתי יוצא לה שתן‮ ‬  יבש‮, ‬הייתי שם בה ביס‮…‬
הזקנה‮-‬  (‬מחרך בדלת‮)‬
  כלב מכוער,
  כמו הזקן המכוער,
  ולזקן יש אצבעות עקומות,
  וציפורניים מלוכלכות,
  משתין כל שעתיים.
  שלפוחית של אפרוח
  משתין כל שעתיים.
  יש לו בעיה עם השלפוחית…
‮(‬מצד שמאל של הבמה ניכנס י‮‘ ‬אגם‮, ‬בידיו המזרקה מהכיכר‮ (‬מודל מוקטן‮) ‬ובמשך כל הסצנה הבאה‮, ‬עד לסוף המערכה‮, ‬הוא מנסה למצוא לה מקום‮, ‬בסוף המערכה הוא ממקם אותה במרכז הבמה ומפעילה‮).‬
החתול‮-‬  הנבזה יוצא,
  הנבזה יוצא,
  להשתין.
  האדון מרשה,
  האדון מרשה,
  להשתין.
  עבד נרצע,
  עבד נרצע,
  הכלבלבון.
  קשור ברצועה,
  קשור ברצועה,
  הכלבלבון.
  האדון ירשה‮, ‬ירים רגל.
  האדון אוסר‮, ‬יוריד הזנב.
  אל בין הרגליים,
  אל בין הרגליים.
הכלב‮-‬  הנה החתול המניאק‮… ‬אני מת להשתין‮… ‬הייתי קורע‮ ‬  אותו לחתיכות‮… ‬השלפוחית מתפוצצת לי‮… ‬רק הרצועה‮ ‬  הזאת מונעת‮… ‬אני מת להשתין‮…‬
מר פריימאן‮-‬  ניגש נא אל פנס הלילה,
  שם אוהב אתה להשתין.
  על פנס הלילה.
החתול‮-‬  נבזה בצד זה של הרצועה,
  ועלוב בשנייה‮.‬
  האיש הדוחה חי חי
  יושב תמיד בגן על הספסל
  עליו אני משתין…
  חי חי חי
מר פריימאן‮-‬  כלבלבי אוהב להשתין
  על פנס הלילה‮.
  הנה ישתין ואז‮ ‬
  נשוב אל דירתי ואז
  אני אשתין‮.‬
הזקנה‮-‬  ‮(‬יושבת על כיסא בחדרה‮, ‬בוהה‮)‬
  מתי יבא לי,
  מתי יבא לי,
  שוב להשתין.
  להשתין‮.‬
  הימלאי נא,
  הימלאי נא,
  שלפוחיתי.
  שלפוחיתי.
שעון זקנה‮-‬  תיק תק
  תיק תק
מר פריימאן‮-‬  תמיד כשהכלב שלי משתין,
  אז גם אני צריך.
  להשתין.
  להשתין‮!‬
  חה חה חה
‮(‬הכלב מושך ברצועה בחזקה אל עבר החתול‮. ‬החתול נסוג‮. ‬מר פריימאן נימשך ומנסה בכל כוחו לבלום את הכלב המנסה להסתער‮)‬
הכלב‮-‬  אני אקרע את החתול הזה‮… ‬מעצבן אותי‮… ‬ועדיין לא‮ ‬  השתנתי‮…‬
מר פריימאן‮-‬  הרגע כלבלבי.
  בכל בוקר אותו הסיפור.
  הרגע כלבלבי…
  חזור והנח ליצור,
  אני לא מבין,
  אני באמת לא מבין,
  מדוע העירייה לא מפנה את
  חתולי הרחוב‮?‬
הכלב‮-‬  קודם אשתין‮… ‬אבל אני נישבע‮… ‬בלי הרצועה הייתי‮ ‬  קורע אותך‮…‬
הזקנה‮-‬  הימלאי נא,
  הימלאי נא,
  שלפוחיתי.
  שלפוחיתי.
חתול‮-‬  ‮(‬נירגע מהמתקפה‮)‬
  עבדי השלפוחית…
מר פריימאן‮-‬  הנה העמוד‮,‬
  השתן כבר‮.‬
הכלב‮-‬  ‮(‬מרחרח‮) ‬החתול המזוהם השתין כאן קודם‮… ‬עכשיו אשתין‮ ‬  עליו‮…  ‬חי חי חי‮…‬
מר פריימאן‮-‬  ישתין הכלב,
  מרים הוא רגל,
  לוחץ על הבטן,
  ישתין הכלב.
  השלפוחית מתכווצת,
  השתן מטפס,
  נ
ידחף ללמטה,
  אל הצינור,
  הנה משתין הכלב.
  נו‮…‬
  ושלפוחיתי גם היא מתעוררת,
  והשתן שלי נדחף כבר, נדחף כבר לזרג…
הכלב‮-‬  סוף סוף‮… ‬פישששש‮… (‬החתול מוציא משולש מכיסו, ומצלצל בו במעומעם‮, ‬לועג לכלב‮)‬
הזקנה‮-‬  הימלאי נא
  שלפוחיתי…
שעון הזקנה‮-‬ תיק תק
הכלב‮-‬  וואאוו איזה לחץ‮…‬
החתול‮-‬  משתין סרוח!
מר פריימאן‮- ‬ חה חה
  בכל פעם שהכלב משתין
  צריך גם אני להשתין‮.‬
  הנה השלפוחית לוחצת,
  דוחפת אל הזרג,
  אני צריך להשתין
  אני מר פריימאן
  ואני צריך להשתין‮.‬
הכלב‮-‬  עוד לחיצה קטנה‮…‬
מר פריימאן‮-‬ ‮ ‬אני צריך להשתין,
  זה כמובן רפלקס מותנה.
  קוראים לזה רפלקס מותנה‮.‬
  גם אני צריך להשתין‮.‬
הכלב‮-‬  עוד שתי טיפות‮…‬
מר פריימאן‮-‬ רפלקס מותנה,
  רפלקס מותנה…
הכלב‮-‬  מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה‮… ‬עוד טיפה‮… ‬עוד‮ ‬  טיפותיים‮… ‬‮(‬מתאמץ‮)‬
שעון פריימאן‮-‬ ‮ (‬מסתובב אל הקהל‮)‬
  תיק תק
  תן לזמן ויעשה את שלו
  תיק תק
מר פריימאן‮- ‬ סיימת‮?‬
  טפטף עוד
  אולי עוד טיפה
  אך מהר מהר
  כי גם אני לחוץ
  עכשיו אני לחוץ
‮(‬המוזיקה מתמהרת לקראת הפינאלה‮, ‬מר פריימאן גורר את הכלב שעדיין מנסה ברגל מורמת להוריד עוד טיפה‮, ‬חוזרים לדירה‮, ‬הזקנה מציצה דרך סדק בדלת‮, ‬מר פריימאן רץ לשרותים ומשתין‮, ‬המוזיקה מאטת‮)‬

הזקנה‮-‬  מיד יוריד המים,
  משתין כל שעתיים,
  שלפוחית של אפרוח.
  עלוב‮…‬
מר פריימאן‮- ‬ אני מר פריימאן
  אני צריך להשתין
  הנה אני משתין
  אני מר פריימאן
  פשששש‮…‬
‮(‬י‮‘ ‬אגם שגמר להתקין את המזרקה‮, ‬מפעילה ומשפשף ידיו בהנאה‮. ‬צליל המים משתלב בשאר הקולות‮. ‬כל המשולשים מצלצלים במעומעם‮, ‬שני שעונים‮, ‬חתול ותזמורת‮.)‬

סוף מערכה ראשונה‮.‬

 

[X=nextPage=X]

 

מערכה שנייה
תמונה א‮‘‬

הבמה כמו במערכה הראשונה‮. ‬הזקנה יושבת על כיסא אל מול הטלוויזיה‮. ‬מר פריימאן עומד‮. ‬הכלב רובץ במקומו‮, ‬השעונים מורים חמש‮. ‬החתול מהלך ברחוב לקול צלילי המים מהמזרקה של י‮‘ ‬אגם‮. ‬מוזיקה רומנטית קצרה‮, ‬האורות מתחזקים‮, ‬העכבר חוצה את הבמה בריצה‮, ‬משאיר פס שתן‮, ‬החתול מנסה לצודו, וכשניכשל מגלה תסכולו בבחינת הדברים שעל הבמה‮.‬
החתול‮-‬  אני חופשי
  משמע אני קיים‮.‬
שעון פריימאן‮-‬  לזמן אין רצונות
החתול‮-‬  רק בעלי רצון יכולים להיות חופשיים‮!‬
שעון זקנה‮- ‬ לזמן אין צורך
החתול‮-‬  מי שצריך‮,‬
  רוצה להיות חופשי
הזקנה‮-‬  אני כבר לא צריכה להתפנות
  השלפוחית ריקה.
הכלב‮-‬  אחר צהריים של בטלה‮… ‬החום מיבש את השתן‮…‬
הזקנה‮-‬  היום כבר עשיתי צרכי
  שלוש פעמים
  שלוש פעמים‮!‬
  אני מרוקנת
  וגם החום משפיע‮.‬
מר פריימאן‮-‬ ‮ (‬לעצמו‮)‬
  מיד החדשות.
  אפעיל את הטלוויזיה.
שעון פריימאן‮-‬ תיק תק
  תיק תק
  מיד חמש
  תיק תק
שעון זקנה‮- ‬ תיק תק
  תיק תק
  מיד חמש
  תיק תק
  תיק תק
הזקנה‮-‬  מיד חמש.
  אפעיל את המכשיר.
  מיד חדשות.
  אפעיל את הטלוויזיה‮.‬
  ‮(‬מפעילה את הטלוויזיה‮)‬
מר פריימאן‮- ‬ אשתין לפני,
  אשתין לפני,
  שהלחץ לא יעיק
  בחדשות‮,‬
  אין כמו להשתין
  טרם חדשות‮!‬
  ‮(‬משתין‮)‬
  פשששש‮….‬
‮(‬בטלוויזיה של הזקנה מופיעה חיים יבין‮. ‬הזמר‮, ‬חיים יבין 1, ‬הוא בריטון העומד בצד ימין של הבמה ושר‮. ‬קולו יועבר לרמקול גרוע שמותקן בתחתית הטלוויזיה של הזקנה‮. ‬דמותו של חיים יבין על המרקע תעובד קודם לכן במחשב ותעוות הן בצורתה והן במהירות התחלפות התמונות בסרט‮. ‬לא תהיה כל סינכרוניזציה בין השירה לבן הדמות במסך‮. ‬מה שישמע זה כמובן קול הזמר מעורב בקולו מהרמקול שאפשר שיעובד גם הוא על מחשב‮.)‬
חיים יבין1 ‮-‬  אני חיים יבין
  אני שדרן החדשות החשוב במדינה
  מדינת ישראל כמובן‮.‬
     אני
  יש לי שלפוחית מסלע‮!‬
  אני אובייקטיבי
  אני אובייקטיבי‮!‬
  אני
  תפקידי להביא לכם,
  הצופים,
  חדשות אובייקטיביות,
  לכן אני,
  חיים יבין,
  אני,
  חיים יבין,
הזקנה‮-‬  (‬חולמנית‮)‬
  איזה גבר‮…‬
  שלפוחית מסלע‮…‬
‮(‬מר פריימאן ניגש למכשיר הטלוויזיה שבחדרו ומפעילו‮. ‬על המרקע מופיע חיים יבין אך תמונתו מאחרת את התמונה המופיעה על מרקע הזקנה בשניות ספורות‮. ‬הזמר‮, ‬חיים יבין‮‮ 2, באס‮, ‬עומד לצד הבריטון בצד הבמה‮. ‬קולו מעבר לרמקול  גרוע בתחתית הטלוויזיה של מר פריימאן‮. ‬הוא שר כצל לבריטון ורק חלקי שורות, הסיטואציה היא של מעין דואט מתמשך‮)‬
חיים יבין𔇍 ‮-‬ אני חיים יבין
  עם שלפוחית מסלע
  תפקידי לשדר חדשות אובייקטיביות‮!‬
חיים יבין‮ 2 ‮-‬ יש לי שלפוחית מסלע
  אני גבר
הזקנה‮-‬  איזה גבר‮…‬
חיים יבין‮ 1‮-‬ לכן מוטל עלי להתאפק
  לשלפוחית רכה אין מקום
  במדור החדשות‮.‬
חיים יבין‮ 2‮-‬ במערכת הבחירות
חיים יבין‮ 1‮-‬ במערכת הבחירות של שבעים ושמונה
  התאפקתי שבע שעות‮.‬
חיים יבין‮ 2‮-‬ שבע שעות
חיים יבין 1 ‮-‬ שבע שעות
  יש לי שלפוחית של סלע
  אני גבר שיודע להתאפק.
הזקנה‮-‬  איזה גבר‮…‬
מר פריימאן‮-‬  זה גבר גבר‮!‬
  חיים יבין
שני ח‮יים ‬יבין‮-‬  אני חיים יבין
  אני שולט במערכת השתן שלי‮!‬
החתול‮-‬  מי שצריך לשלוט אינו חופשי
  אני חופשי
  אני משתין מתי שארצה
  אני חופשי
חיים יבין‮ 1‮-‬ יש לי שלפוחית מסלע
חיים יבין‮ 2‮-‬ יש לי שלפוחית מסלע
הזקנה‮-‬  אני אוהבת את חיים יבין,
  יש לו שלפוחית מסלע.
השעונים‮-‬  תיק תק
  הזמן לחדשות
  ‮(‬גוערים‮)‬
  הזמן לחדשות‮.‬
חיים יבין‮ 1‮-‬ אני מפנה את מקומי
  עכשיו החדשות.
  אני מפנה את מקומי ל‮…‬
  אבל דעו לכם
חיים יבין‮ 2‮-‬ אבל דעו לכם‮!‬
שניהם‮-‬  אבל דעו לכם‮!‬
  אין הולך אני לשרותים…
חיים יבין‮ 1‮-‬ אני לא הולך להשתין,
  אני אין לי בעיה להתאפק אפילו שבע שעות…
חיים יבין‮- 2 -‬ שבע שעות…
  בבחירות של שבעים ושמונה,
חיים יבין𔇍 ‮-‬ אני מפנה את מקומי
  ל‮…‬
‮(‬רעש שידור והפרעה

סגור לתגובות.