8 תגובות על הפוסט “כל פעם שאני רוצה לזרוק אותו…

  1. עשר שנים המסכן לא גדל, ולא נתן שום פרי. אמרתי לו- אם בשנה הבאה אין לימונים, אני מוציאה אותך. הוא נבהל, נתן פרי – עד היום. העץ מלא לימונים ופריחה מדהימה.
    קח את הניצנית העקשנית, העבר אותה לעציץ עם קצת יותר אדמה, אם נשברת חתיכה הוסף גם אותה , השקה , ובשנה הבאה, יהיו לך המון פרחים אדומים.
    ב א ח ר י ו ת.

  2. הצמח לא נראה משהו ובכל זאת מוציא פרח…
    אולי תשתול אותו באיזו גינה בחוץ?

    מאוד נחמד ומקורי – הפוסט כמובן.
    בזה הרגע נכנסת לרשימת המועדפים שלי ברשימות

  3. תודה לכן,

    לאנונימית,
    תודה, אני מניח שזה מה שצריך לעשות, אם כי אני כמעט בטוח שאין לצמח הזה שורשים, והוא בכלל לא צריך אדמה. הוא מין צמח רוחני כזה. תלוש מהמציאות. אבל מצליח להוציא מדי פעם פרחים כאלו…

    אסתר,
    תודה גם לך.
    נראה לי שהצמח לא יקבל בעין יפה את השתילה בגינה בחוץ… 🙂 קר כאן (זה בגולה בצפון) מאוד וקפוא בחלק מהזמן…
    תודה שאני במועדפים… מקווה שתיהני…

    הנגיסות בעלים שיש שם באו מזחלים כאלו שבוקר אחד מצאתי בעציץ. חיינו כך כמה זמן ואז הם בבוקר אחר נעלמו… כמה ימים אחר כך התמלא לי המטבח בפרפרים…

  4. קח אותה, שים אותה בעציץ גדול, (אם ישבר ענף, שים אותו באדמה כמו שהוא,) השקה אותה וכשתשוב לפרוח יהיו לך הרבה פרחים. ב א ח ר י ו ת….

  5. אז למה תמיד כשאני מצמיח פרח, זורקים אותי ?
    בכל זאת?

  6. זאת תומרת,
    אם שואלים משהו, מה זה ורד, הוא יענה זה הפרח הזה היפה והגדול. אם שואלים גנן, מה זה ורד, הוא יגיד, זה הפרח הזה עם הקוצים.
    כי ככה זה. את הקוצים זוכרים יותר טוב…