בקשר לל"ג בעומר

בקשר לל"ג בעומר, שמעתי פעם ממישהו, שגם הוא הכיר את העניין רק מפי השמועה, כאילו, לא הוא עצמו היה נוכח שם, אלא רק שמע על כך, ולכן הוא וגם אני שמענו מפי השמועה, את הדברים הבאים. זאת אומרת, אל תתפסו אותי במילה, וזה מה שחשוב, למה שאני לא בעצמי מכיר את הנושא, וגם זה ששמעתי ממנו את זה, לא ממש מכיר את מה שקרה ולא היה שמה. זאת אומרת, שאם אצטרך להעיד על זה בבית משפט, הבית משפט לא בטוח שיקבל את מה שאני אומר, אבל מצד שני כולם בשכונה מכירים את זה, ומאמינים לזה. אז תשפטו אתם בעצמכם, כל אחד לפי השכל שלו, אם זה נכון או לא, ושכל אחד יחליט בעצמו אם להאמין לדברים ששמעתי מאותו אדם, שהוא שמע אותם איפשהו, או שלא להאמין לזה.

ואני לא אכעס למי שלא מאמין, למה לי אין אינטרס בזה.

אז השמועה אומרת שבר כוכבא היה מעשן כבד. יענו, היה זה סוגר שתיים שלוש קופסאות מלבורו ביום. גם כן את הסיגריות היה מעשן, לא כמו בחורה שמפחדת שהעשן ילכלך לה ת'ליפסטיק, אלא חונק את הסיגריה- עד הסוף. כאילו, עד שלא בא לו לפה הטעם המר של הפילטר שנישרף, לא היה בר כוכבא הזה זורק את הסיגריה. ולבר כוכבא הזה היה לו כאלו ראות, היה לוקח זה שחתה אחת- רבע סיגריה.
וזה לא בגלל שהוא היה קמצן או עני. להפך, היה לו כל הכבוד שהבנאדם יכול לקבל, כי הוא היה המפקד של כולם שמה איפה שזה קרה, ובגלל זה גם היה לו מלן כסף. כמו שהיום למשל, למשה דיין יש מלן כסף. למה? זה בגלל שהוא המפקד שלנו. ככה זה היה גם שם, שבר כוכבא היה המפקד, ובגלל זה היה לו כסף. ובגלל שזה אותו הדבר, אז משה דיין היום חושב שמה שהיה של בר כוכבא אז שמה, זה שלו היום פה… אבל זה לא קשור לפה, אז אני אמשיך בל"ג בעומר…

ואז יום אחד הבר כוכבא הזה, עשה מסדר המפקד אצלו בבסיס, ובדק ככה את החיילים שלו, אם יש להם פילים בחץ וקשת. היה שמה אחד חייל כזה, מה שקוראים אותו- תימהוני, שהיה עם שיער ארוך ככה, ולבוש בגדים מקומטים כאלו, ושר שירים על תשובות עפות ככה, וכל מיני דברים כאלו שאני לא מכיר. והחייל הזה לא כל כך אהב להיות חייל, וגם כן הוא לא רצה ללכת למלחמה בכלל. אבל בר כוכבא לא נתן שיעבדו עליו. הוא הכיר את כל הצעירים האלו שרוצים רק לשבת עם נבל ביד אחת, ובחורה עם צמות ביד השנייה, שרים שירים של הפינקפלוייד, והוא לא הסכים שאצלו במחנה, שאני חושב שקראו לו גם מחנה יהודה, יהיה דבר כזה. למה המחנה שלו היה צריך להיות מחנה לדוגמה בשביל כל העמים, גם בשביל הרומאים אבל במיוחד בשביל הקובואים של המלבורו. יענו- כל שסק, מלמיליאן.

אז איך שבר כוכבא מתקרב לחייל הזה, החייל מנסה להחביא את הצינגלה שהייתה לו דלוקה ביד, בתוך השרוול שלו, כי בר כוכבא אוהב רק מלבורו, ומי שמעשן משהו אחר מאשר מלבורו, הוא יכול להרוג אותו רק בגלל זה. במיוחד אם זה צינגלה, שזה יותר רע בשבילו אפילו מאשר הרומאים. ואת זה בר כוכבא למד מאיש אחד חשוב נורא, רב, אני חושב שהוא היה רב, שקראו לו רבי התקווה. ורבי התקווה אמר תמיד ,שמי שמשתחווה לצינגלה, אחת דתו- מוות באבנים. ורק למלבורו מותר להשתחוות. ואת זה למד בר כוכבא כשהיה עוד ילד בשכונה של רבי התקווה, ובגלל זה הוא נהיה מעשן כבד של מלבורו.
אז איך שהחייל הזה מנסה להחביא את הצינגלה בשרוול, ובר כוכבא מתקרב אליו, אז מהפחד, ברחה לו לחייל, הצינגלה שלו אל תוך החולצה שלו, והוא התחיל ככה לקפוץ ולהזיז את הגוף שלו כאילו הוא דג על הלוח של הקצב בשוק. כי זה שרף לו. איך שרואה את זה בר כוכבא, הוא מנפח את החזה כמו הרקולס כזה, מרים ככה את היד שלו עם המלבורו, בשביל לשים כפה לחייל הצ'וקומוקו הזה, ולא תאמינו מה קרה, אבל גם לו, לבר כוכבא, פתאום נפלה המלבורו מהיד אל תוך השרוול, ככה מתגלגלת לו פנימה והתחילה לעקצץ אותו. איך זה קרה, לא יודע, אבל זה מה ששמעתי שקרה.

אז תתארו לכם, מסדר המפקד, כל החיילים עומדים ככה בשורות מתוחים, לא מזיזים שריר בפרצוף, מהפחד שיש להם מבר כוכבא. כל הרב סרנים עומדים ככה ישר קדימה, ולא מסתכלים לא ימינה ולא שמאלה, לא אל האישה שלהם שבקהל, ולא אל המזכירה שלהם שבמרפסת של המטבח. כולם בדממה צבאית מושלמה. ובאמצע? באמצע בר כוכבא והחייל צ'וקומוקו, קופצים ורוקדים, רוקדים כאילו היו בהילולה בהר מירון.
מפה לשם מהקפיצות נכבתה לחייל צ'וקומוקו הצינגלה, כי היא הייתה ממילא קטנה כזו, והוא הפסיק לקפוץ, וחיכה לכפה שתבוא. אבל בר כוכבא, קופץ וצועק ומיילל, כאילו הוא צ'יף אנדיאני שהולך למלחמה. למה המלבורו, שהיא בטוח קינג סייז, כבר התחילה לשרוף לו את החולצה דקרון שהאפסנאי במיוחד בשבילו סחב מהמשלוח של הרומאים. אז בר כוכבא קופץ ככה, ולא שם לב שהוא עם הקפיצות נכנס כבר אל תוך הפינת טיפולים, איפה שהחצי חבית עם התערובת.
והתערובת באותם הימים זה היה הצמר גפן הזה ששמים על החץ וקשת כדי לעשות אש אצל הרומאים. אז איך שהוא נכנס לשמה, הוא עושה ככה עם היד, והמלבורו פתאום עף לו מתוך השרוול ישר לחצי חבית עם הצמר גפן. אז תתארו לכם איזו מדורה זה עשה שמה. וכל זה כידוע קרה במיקרה בדיוק ביום של ל"ג בעומר, ובגלל זה נוסעים להר מירון ועושים מדורות. בגלל המדורה שקרתה לבר כוכבא שהיה מעשן כבד.

 

 

 

4 תגובות על הפוסט “בקשר לל"ג בעומר

  1. לא עבר שם במקרה אנדיאני משבט הנבאחו
    צאצא ישיר לעשרת השבטים האבודים שמעבר לנהר הסמבטיוֹן
    או נניח פול מקרתני, שמלבד רינגו קשישא מה עוד נותר לו בחייו, שיכולים היו להציע לבר כוזיבא מיודענו, איזה סבוב על מקטרת השלום
    ?ומשירת העשבים ייעשה ניגון של הלב
    תודה