המוזאונים בברלין- הפרגמון / ב

סדרת מאמרים על המוזאונים בברלין. הפעם החלק השני על הפרגמון.

לחלק הראשון- הקדמה,
לחלק השני- מוזאון הפרגמון / א

"בארכאולוגיה הקצפת נמצאת תמיד מתחת לחלב" (ארז, פעם כשעוד היינו צעירים).

הממצאים בפרגמון הם מהקצפת של עולם הארכאולוגיה. מהפרטים הקטנים שגודלם כסיכה ועד למבנים שלמים (כמעט) שנושקים לזכוכיות התקרה, כולם מההישגים החשובים ביותר של התרבות האנושית, ומהגילויים המרתקים ביותר של הארכאולוגיה המערבית.

מהי תרבות?

תרבות זה כשאנחנו לא עושים קיצורי דרך.

זה תרבותי להרים את הרגליים ולא לגרור אותן… כי זה בדיוק לא קיצור הדרך של הצעידה. זה תרבותי לא לצעוק לחברים מצד הרחוב האחד לשני אלא לגשת אליהם, מאותה סיבה. זה תרבות לקרוא שש מאות עמודים של ספר ולא את התקציר, או לשמוע אופרה שלמה ולא רק את ההילייט או לחכות בנימוס עד שכולם יגיעו לשולחן הארוחה, זה תרבות להקשיב, זה תרבות לשתות יין בכוס גבוהה, זה תרבות ללכת לקולנוע ולטייל ביער, כי בכול הדברים האלו אנחנו הולכים אל המעיין במקום לפתוח את הברז בכיור. לא עושים קיצורי דרך. זו תרבות.

בהיסטוריה דוגמאות רבות בהן הקדמה קיצרה לנו את הדרך… למשל המצאת המכונית, או הטלפון. כול קדמה כזו לוותה בנסיגה תרבותית בהכרח, כיוון שהדרך קוצרה. עד אשר קיצורי הדרך הוגדרו מחדש, ומתוך כך גם מהו תרבותי…

צלחת הכתובה בארמית מבבל. התוכן הוא מגי...

הכתב ההירוגליפי הקדום, המצרי ואחרים, הכתב עצמו, הצורות- עיצובם וביצועם, היה ללא ספק תרבות גבוהה. אבל כבר אז היה זה קיצור דרך יחסית לטרום כתב, לפרה היסטוריה. אז דיברו את הדברים. התרבות הייתה בקול של המספר, באיכות שלו, שנעלמה כמובן עם המצאת הכתב. הכתב ההירוגליפי קיצר אז את הדרך, ולאט לאט עיצב לעצמו דרך לתרבות גבוהה, בעזרת איכויות אסתטית חזותית שהקנה לעצמו.

הקווים המפרידים, הקרטושות, העדינות של הצורות, כולם קבלו מעמד בפני עצמם, בנפרד מתוכנם, וזאת כדי להגדיר דרך שהיא איננה קיצור.

מאוחר יותר, כתב האותיות היה נסיגה תרבותית. נסיגה זו אבל הצמיחה את התרבותיות בתוכן עצמו.

קופת חולים?

אל תצפו לזיקוקי דינור ארכיטקטוניים ממבנה המוזאון. המוזאון, למרות האיומים התמידיים, עדיין לא עבר שיפוץ ומודרניזציה כאחיו השכנים, ולכן נראה כמו קופת חולים של ההסתדרות… בז'י כזה עם נאון…

הלוגיקה של סידור המוצגים במוזאון היא מהסודות הכמוסים של עולמנו, כיצד בחרו לשים מוצג זה ליד זה – מופלא ונעלם, אבל לא לטעות! מדובר במקום שהוא אחד הפנינים של ברלין.

במוזאון שלושה אגפים שלשניים מהם שתי קומות. הארכאולוגיה של הסהר הפורה המזרחי נמצאת בקומה הראשונה של האגף הימני (מכיוון הכניסה), וכמעט בהתחלה אפשר כבר לראות את אחת מגולות הכותרת של אגף זה- כמובן השער הבבלי- שער אישתר.

העיר בבל המפורסמת נחפרה בסוף המאה התשע עשרה והתחלת המאה העשרים על ידי קולדוואי, מחלוצי הארכאולוגים הגרמנים, וממניחי היסוד למחקר המודרני, שהיה בעצם ארכיטקט, והתעניין יותר בהיבט הארכיטקטוני שבחפירות. בחפירות אלו נחשף בין השאר אחד משערי בבל. השער היה בנוי מלבני בוץ כששכבת הלבנים החיצונית הייתה שרופה ועם גלזורה צבעונית. השער שנבנה במאה השישית לפני הספירה יכול להיחשב, לפי שעה, כמקום הראשון באזורינו בו השתמשו ב"אריחי קרמיקה" בארכיטקטורה.

הלבנים הצבועות והמצוירות ושבריהן הועברו לברלין, ובעזרתם ועם השלמות מודרניות, שוחזר השער על סמך הממצאים בחפירות, בתוך המוזאון.

הערך האמנותי של השער לא יסולא בפז. עיצוב החיות המעטרות אותו משאיר אותנו פעורי פה, מהנהנים לעצמנו בפעם המי יודע כמה, שעברו כבר מעל לאלפיים וחמש מאות שנים מאז, ובעצם לא התקדמנו אפילו מילימטר אחד…

המשך יבוא…

לחלק הראשון- הקדמה, מתוך הסדרה על מוזאונים בברלין
לחלק השני- הפרגמון חלק ראשון 

 

אני רוצה להזכיר למי ששכח, ולידע את מי שלא יודע, שאני מדריך סיורים בברלין. הסיורים מעולים ויוצאי דופן (ותאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר- הייתי נוכח בעצמי בכל הסיורים שהדרכתי… :) ). למעוניינים- ניתן לצור קשר כאן, ולפרטים אפשר כאן (כעת בעיצוב חדש ומאיר עיניים…).

כמו כן אני מעביר זמני בעיצוב אתרי אינטרנט עניים בפירוטכניקה, מי שצריך נא לפנות אלי. עוד אפשר לקרוא כאן.

 

2 תגובות על הפוסט “המוזאונים בברלין- הפרגמון / ב

  1. תודה גם לך נועם… אני מלא מוטיבציה להמשיך לכתוב על המוזאונים ונראה לי שכל כמה ימים אפרסם מאמר כזה.