אתר אינטרנט לחוני המעגל

חוני הוא אמן ידוע ומוכר בישראל ובעולם. הזדמן לי ועיצבתי עבורו אתר אינטרנט.

כך נראה העמוד הראשי:

והנה הקישור לאתר:

http://honihameagel.com/

או:

http://www.honihameagel.com

אם אפשר בשלוש מילים לתאר את עבודתו של חוני, אני חושב שלא הייתי מפספס בהרבה אם הייתי אומר:

פרובוקטיבי, מגוון, פרובוקטיבי.

אני לא חסיד גדול של פרובוקציות באמנות. בעיקר בגלל שאני פשוט אף פעם לא מבין אותן. בעיני פרובוקציות הן כלי חשוב בעולם הפוליטיקה, הצהרת עמדות והחיים בכלל… באומנות טרם הצלחתי לרדת לעמקן ולהבין את צפונותיהן. קשה לי לחשוב על יצירה אחת באמנות שהצליחה בשל הפרובוקציה שבה. אלו שהיו פרובוקטיביות והצליחו, היה בהן משהו מעבר לפרובוקציה, הן היו עשירות מספיק ובעלות ערך.

אבל חסידותי בעניין אינה חשובה, ומה שחשוב כאן זה האתר של חוני המעגל, מאידך הנקודה הזו רומזת אולי על המורכבות בעיצוב האתר.
בניגוד למצופה, העדפתי שהעמוד הראשי יהיה הכי רחוק שאפשר מהפרובוקציה.

בעצם העמוד הראשי הוא תפריט אחד גדול, פשוט ודי סתמי, שאני מקווה שיורחב בהתאם עם הזמן, הבנוי ממלבני מסגרת שחורים על רקע לבן בהם כיתוב. האסוציאציות יכולות להיות רבות, אבל הפשטות וחוסר האמירה היא החשובה בעיני כאן. האתר עצמו מתפתח מהתפריט הצנוע והתמים הזה אל המחוזות אליהם רצה להגיע, שם מוצאים גם את המגוון בעבודתו של חוני המעגל בנוסף לפרובוקציה.

למה הכוונה? נראה לי שמה שהתכוונתי לעשות זה מין בניין כזה- הניצב בלב שכונה בורגנית, אולי ברחוב נאה, צדדי אך מרכזי, בו עקרות בית החוזרות מקניות בסופר עושות דרכן בניחותה, סבים משחקים עם נכדיהם ונכדותיהם, אולי ליד עצי שדרה עם ספסלים מרווחים בצילם, או נדנדות צבעוניות על מצע של חול נעים ליד, אולי סמוך למגרש חניה צנוע מרוצף בלבני קיסר, או ליד חנות נאה לממכר קלמרים מעוטרים בפרחים לבנים ותכולים על רקע עץ בז'. בניין רגיל, ככל הבניינים, עם חזית שגרתית, הדומה לזו שמימינה ולזו שמשמאלה, ודומה לעוד עשרות חזיתות הדומות לה שבשכנות לה בשכונה.

אך יש הבדל! אין זה בניין רגיל! זהו בית בושת. והוא בחכמה או מכורח מסווה את עצמו מהסביבה ובסביבה. לא מסתתר, מסווה. עושה עצמו כאילו הוא אחד, כלום, הבוהה באוויר ובברחשים המרחפים מולו… כאילו הוא טפט על קיר. מסווה עצמו מהכול, מהעיניים המשועממות העוברות ברחוב, מהעיניים הלא משועממות העוברות ברחוב, מהמבטים של השכנים, ושל השכנות, מהמבטים של מורות בית הספר הסמוך, מעיני רב בית הכנסת של השכונה האחרת, ממפני האשפה, מהדוור, כמובן מסווה עצמו מעיני פקידוני מס הכנסה צרי העין ועיני פקחוניי העירייה החמדנים, ומן הסתם כנראה גם מעיניהם החודרות של חוקרי משטרה כהי העין מסווה הוא עצמו. לא שיש לו משהו להסתיר… אבל לך תדע לאן רכילות וצרות עין עוד יכולות להגיע… למבקר המקרי שקורה שיגיע במקרה אפילו בקורת או קור רוח לרחוב סתמי זה, יראה הבניין זהה למאות אחרים שראה הוא בחייו, ולא יטרח עובר האורח להעיף בו אפילו מבט שני! וזו בדיוק המטרה!

לעומת זאת המתקרב עד לסמוך לבניין, הנותן לעיניו מנוחה משיטוטיהן ומחנה אותן על המבנה, יראה שהמעטפת אינה מעידה תמיד על תוכנה, והכריכה על הג'ורנאל, הקדרה על התבשיל, הבקבוק על היין, החליפה על לובשה והתואר על נושאו. החלונות דומים אולי לאלו של בתי הדירות שליד, אך אור אדום חלש ודהוי כאן, או וילון תחרה ורודה שם, או עציץ צמח פלסטיק נבול באדן זה, או בובת ברכה סינית עם זרוע שבורה תחת אורות מנצנצים באחר, בכל זאת, הרמזים הברורים הנגלים מעידים אט אט בצורה חד משמעית ומעבר לכול ספק שאין מדובר כאן בבית דירות שגרתי ותמים, אלא- פשוט בבית בושת.

וכל הנכנס בשעריו יזכה לעינוגים המובטחים לו בכל ג'ורנאל כרומו ידידותי לסביבה… כי זוהי שכרה של הסקרנות…

 

 

פנוי להובלות… לעיצוב האתר שלכם, אפשר ליצור קשר אתי כאן.

6 תגובות על הפוסט “אתר אינטרנט לחוני המעגל

  1. היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?
    אין כמו חוני. להגיד עליו פרובוקטור זה כל כך מצמצם, הוא גם נער חופים, פנסיונר מגיל שלוש, שוטה הכפר, מהפכן בלי גרגר פנטיות (יותר נדיר מחד קרן), חסין מהתמסדות ומלהתאים את עצמו לכלום (קצת כמו אוליי של מרינה אברמוביץ', האיש שגנב את הציור החביב על היטלר, שכתבתי עליו פעם, אבל פחות בודד ועצוב. כלומר, עצוב, בטח עצוב, אבל גם מתערבב ומערבב). וגם אם זה לא בדיוק הטעם שלי באמנות (מסיבות שונות משלך) זה ממש משמח אותי לדעת שהוא שם.
    ולמה כשכותבים את התגובה האותיות זעירות כמו נמלים?

  2. שלום מרית יקרה,
    כעת תשובה אמתית…
    האותיות הקטנות מעצבנות גם אותי (אני ממש כותב על עיוור…), ניסיתי לשנות ואז איך שהו זה היה מסובך מידי. אבל אנסה בהקדם שוב… 

    בקשר לחוני,
    חלילה לי מלהגיד שחוני פרובוקטור… כל מה שאמרתי זה שהיצירה שלו פרובוקטיבית! ואני חושב שעם זה הוא יסכים אתי מאוד.
    פרויקט המאפרות שבתחתיתן צילומי הוריו הוא מעולה לדעתי הרבה יותר מהפרובוקטיביות שבו. גם הצילומים האלו למשל בעיני מעולים.
    ומה את חושבת על האתר עצמו? 

  3. כן, פרובוקטיבית, בטח. רק שפרובוקטיבית זה מכוון נמען, ומקפח קצת את צד האותנטיות שאני מרגישה אצל חוני. הפרובוקטיביות היא בדיוק במידה שלו. אין ריק ואוויר בינה לבינו.
    הצילומים באמת מעולים, אבל ככלל חוני הוא בלגניסט ואני בן אדם של צורה. אבל אוי ואבוי אם כולם היו כמוני. לא הייתי יכולה לנשום.
    ובאשר לאתר, דווקא לא חשבתי על בניין כשראיתי אותו (ואני עדיין לא חושבת), אלא על תיבות דואר בכניסה לבניין, ומיד ראיתי שרק של חוני עקומה ושונה :). חוץ מזה מגניב להעביר את העכבר ולראות מה יצוץ. אולי זה בעצם מחסן של ג'ק אין דה בוקס :).
    ודרך אגב – לדעתי לא הרבה אנשים הגיעו להסבר שלך. גם אני כמעט פספסתי אותו. חשבתי שהפוסט מסתיים בלינק.
    ולעניין האותיות זה קצת תחושה של אליסה בארץ הפלאות 🙂
     

  4. אהה,
    זה לא חשוב אם אנשים יקראו את מה שכתבתי. זה טוב מספיק אם יראו את האתר של חוני…