המוזאונים בברלין- הפרגמון / ג

סדרת מאמרים על המוזאונים בברלין. הפעם החלק הרביעי בסדרה והשלישי על הפרגמון.

לחלק הראשון- הקדמה,
לחלק השני- מוזאון הפרגמון / א
לחלק השלישי- מוזאון הפרגמון /ב 

שער אישתר שבפרגמון שוחזר אמנם לגובהו המשוער, אך המבוא המוביל היה בבבל רחב הרבה יותר מהמשוחזר בברלין. הרושם בכניסה לעיר או בתהלוכות והמצעדים, במעבר במבוא הרחב המעוטר באריות שואגים מימין ומשמאל, היה בוודאי עצום לתושבים והמבקרים בבבל של אז, כפי שהוא גם היום למבקרים במוזאון.

תראו את הדמות החביבה הזו, אחת מרבות שמעטרות את השער הן באופן גרפי והן כאלמנטים המסמלים את כוחה של התרבות הבבלית:

"מוש הוש שו" לא תאמינו... אבל זה שמו של היצור הפלאי הזה

השער מצופה בזיגוג (גלזורה) כחול עם עיטורים גאומטריים בכתום שחור ולבן, משובץ בחיות- ראמים, אריות ו-מוש הוש שו (זה השם… :) ) וכולו אומר הוד והדר ומפאר בצורה וצבע, וגם בכתובת ארוכה, את נבוכדנצר השני מלך בבל שבנה את השער.

נכון!
נבוכדנצר השני הוא אותו מלך בבלי שיצא למסע מלחמה אל יהודה, כבש פה, הרס שם, ובין השאר גם הרס את בית המקדש הראשון של התושבים המקומיים (ויצר אז כנראה את בני העדה העיראקית…).
תראו איך מעגלים נסגרים… אתם היום, יכולים לעבור דרך שער שנבנה בבבל על ידי מלך, שגם הרס את בית המקדש בירושלים, שמן הסתם ימים ספורים לפני כן אז, עבר הוא, המלך, דרך השער האמור, שהיום אתם עוברים דרכו בברלין…
מדהים לא?

השער היה חלק ממכלול פולחני בעיר בבל. מודלים נאים בקופסאות זכוכית במוזאון מציגים את שיחזור השער, וגם את שחזור המתחם כולו עם המגדל המפורסם. לא הייתי סומך בכלום על שחזורים שמבוססים על דעות של ארכאולוגים כל שהם בכול מקום שהו בעולם, אבל מושג כללי יכולים המודלים האלו שכאן לתת- כולנו עבדים של משהו…

ניגוד מרענן לשער היא הארכיטקטורה המקיפה אותו. כבר כתבתי-קופת חולים של ההסתדרות…
הקירות בצבע דהוי, הוויטרינות לא מגרות להצצה, צבועות בצבע שמן מעט פחות דהוי אבל לא פחות דוחה, ריצפת לינולאום סטרילית, תאורת פלורסנטים לא מקצועית, ורק חסרה תמונה של אחות רחמנייה מקרבת אצבע לפיה ורומזת- שקט…

העיצוב הנוכחי הוא שריד אחרון בעולם המוזאלי בברלין למצב המוזאונים תחת שלטון המזרח גרמנים, וכנראה לא יישאר כך הרבה זמן (והאמת לדעתי חבל…). תכניות לשיפוץ קיימות כבר מזמן, כוללות תכניות להרחבת המוזאון ולבניית אולם כניסה חדש, וזה רק עניין של זמן עד שהמוזאון ייסגר לתקופת שפוצים ארוכה. האוצרות החבויים במרתפי המוזאון לא פחותים בחשיבותם ממה שמוצג למעלה באולמות, והעבודה הרבה תהיה אולי, ואני גם מקווה כך, בחשיפת מכמני אמנות אחרים לעינינו הציבור.

באגף השמאלי של מוזאון פרגמון מוצגות כעת תערוכות מתחלפות, כמו לאחרונה תערוכה מעניינת מאוד וחד פעמית של ארכאולוגיה מערב הסעודית. התערוכה הציגה בפעם הראשונה בכלל מחוץ לערב הסעודית מבחר של מוצגים ארכאולוגיים מתקופות שונות (מהפרה היסטוריה ועד התקופה המוסלמית)שמקורם בחצי האי הערבי. הדבר המדהים ביותר זה- שזה פשוט זהה לכול מה שהיה בכול הארצות השכנות לאורך כל ההיסטוריה המדוברת.

האוסף הקודם של אמנות רומאית, ששכן באגף זה בעבר, הועבר למוזאון הישן הסמוך, המבנה שבנה שינקל, ובקרוב אכתוב גם עליו כאן.

האגף שבו אנו כעת, מסופוטמיה, מגוון מאוד. הארכאולוגים של המאה התשע עשרה התעניינו במיוחד בארכיטקטורה ובחפצי אמנות עשירים. פחות דגש ניתן לאנושיותם של אנשי העולם העתיק ולחיי יום יום של הקדמונים. הארכאולוגיה הייתה עדיין בחיתוליה (לא שהיא נגמלה מאז… ) ומתודות החפירה המדעית רק החלו להתגבש. הארכאולוגים אז לא ממש הבינו סטרטיגרפיה, חשיבות של רצפות לא בנויות, והם חפרו פשוט דרך כדי לחשוף את הארכיטקטורה, מרכז התעניינותם, ולגלות אוצרות זהב. למזלנו, רבים עבדו בשיטות גרמניות אם לא מדעיות, והרבה תועד. כך שהיום במחקר ארכאולוגי של המחקר הארכאולוגי אפשר לנסות ולשקם את משמעות הממצאים מהחפירות החשובות של אז.

עין של לוחם

הממצאים המושכים את העין בפרגמון הם ממצאים בעלי קונוטציה דתית או מילחמתית. לא נעים, אבל כך זה היה מעולם… וגם היום, מחוץ לפרגמון, זה לא שונה…

אל אשורי

ממצאים המושכים את הלב הם אחרים, וגם אותם אפשר למצוא בפרגמון…

על כך בהמשך…

 

לחלק הראשון- הקדמה, מתוך הסדרה על מוזאונים בברלין
לחלק השני- הפרגמון חלק ראשון
לחלק השלישי מתוך הסדרה על המוזאונים בברלין- הפרגמון חלק שני 

 

אני רוצה להזכיר למי ששכח, ולידע את מי שלא יודע, שאני מדריך סיורים בברלין. הסיורים מעולים ויוצאי דופן (ותאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר- הייתי נוכח בעצמי בכל הסיורים שהדרכתי… :) ). למעוניינים- ניתן לצור קשר כאן, ולפרטים אפשר כאן (כעת בעיצוב חדש ומאיר עיניים…).

כמו כן אני מעביר זמני בעיצוב אתרי אינטרנט עניים בפירוטכניקה, מי שצריך נא לפנות אלי. עוד אפשר לקרוא כאן.

 

4 תגובות על הפוסט “המוזאונים בברלין- הפרגמון / ג

  1. זה נראה כאילו שקרמיקאי עירקי קדום יצר כמה פסלים של חיות- דג, חתול, נשר ונחש ואחרי שהוא סיים הם נשברו לו ואז כשהוא חיבר את החתיכות מחדש מרוב בלבול והתרגשות וגם הוא לא ראה כל-כך טוב זה מה שיצא לו אז החברים המסופוטמים שלו ראו את זה ואמרו לו ש"יצא נחמד אבל לא משהו" אז הוא קרא לו ככה – מוש הוש שו כי הוא גם לא שמע טוב כל-כך…     

  2. תודה עדי,
    :)
    בזכות העניין ביצור הפלאי, בקרוב אעלה כאן פוסט ביניים על המוש הוש שו…