הגמלדגלרי חלק חמישי

סדרת מאמרים על המוזאונים בברלין. הפעם חלק חמישי על הגלריה לציורים- הגמלדגלרי.

עוד המאמרים על המוזאונים של ברלין, ניתן למצוא כאן.

את הציור שלמעלה הכרתי עוד מבית הספר, ותמיד הייתי בטוח שמדובר בציור ענק… גודלו האמתי של הציור אבל, הוא כגדלה של כף יד פרוסה…

הארכיטקטורה לא עושה חסד עם הציורים כפי שכבר הזכרתי. ראו כאן למשל איך דחפו יצירת מופת לפינה.

גם בציורים פחות מעניינים אפשר למצוא פינות מעניינות…

הגמלדגלרי בנויה מסביב לאולם מרכזי ריק שהוזכר בפוסטים קודמים. משמאל מוצגת אומנות איטלקית, בהמשך ארצות השפלה, מימין מרכז אירופה. בין לבין מוצגים גם אמנים צרפתים, ספרדים ואנגלים. באוויר ריח של ציורים נעים, ומסביב לציורים מסגרות שגם רבות מהן ראויות למבט מעמיק.

ראשיתו של האוסף המוצג הוא בסוף המאה השמונה עשרה. הוא היה הראשון שהוקם מתוך כוונה להיות אוסף מדעי המאורגן על בסיס מחקרי של האמנות ותולדותיה. המושב הראשון של האוסף היה במבנה שבנה שינקל, ושעוד אכתוב עליו כאן, שנושא היום את השם "המוזאון הישן", ושהיה בזמנו כמובן חדש… משם נדד האוסף למקומות שונים, וחלקו הגדול הועבר בעת המלחמה למערב ברלין. חלק מהאוסף שנשאר במרכז העיר נשרף כליל אז (בין השאר ציורים של פרה אנג'ליקו, קראווג'יו, בוטיצלי ,קרנך ועוד) מסיבות שעד היום לא הובררו. האוסף סבל גם מגנבות שונות, הן של הסובייטים והן של המערביים, באותה תקופה.

לאחר המלחמה הוצג האוסף במוזאון דאהלם. וכעת הוא מוצג כאן בפורום התרבות במבנה לא מוצלח במיוחד.

המשך יבוא…

 

עוד המאמרים על המוזאונים של ברלין, ניתן למצוא כאן.

[signoff]

סגור לתגובות.