״אוך הוט אר גגסן״

אוסף התקליטים שלי

סדרת פוסטים על תקליטים שונים, בחלקם מיוחדים, שנמצאים ברשותי לשרשור המדווח על שיפוץ הטורנס טי די 160 שלי (Thorens TD 160 Mk 2)

חזרה לדני בן ישראל.

בזמנו, שנות השישים תחילת שבעים, אם הייתי מסתובב בשכונת העוני הירושלמית שגדלתי בה, והייתי שומע פינק פלוייד, סגול כהה או לד זפלין מאחד החלונות שברחובות, 90 אחוז, שמי שהקשיב לזה, היה בן עדות המזרח. רוב האשכנזים, חשבתי אז, לא שמעו מוזיקה בכלל, והייתי בטוח, שזה בעצם הפער התרבותי…

התרבות העדתית לא הייתה נוכחת, בדרך כלל, במוזיקת הרוק ה״אחרת״ שנוצרה בישראל. האוריינטציה כיוונה לאירופה. כולם ניסו לעשות מוזיקה כמו ששמה עושים. נדיר שהמוזיקה באה עם ״ניחוח אוריינטלי״, אבל אם (להקת יריחו למשל)- אז ניחוח שהיה רק קישוט. כמו שגם ״פלוייד הוורוד״ או ״צפלין מעופרת״ קישטו כך מעט, ובהצלחה.

בשנות השישים תחילת השבעים עדיין לא הייתה מה שנקראה מאוחר יותר ״מוזיקת קסטות״, וההוי המזרחי הישראלי המוקלט הובע בצניעות מעל גבי תקליטים של למשל גו׳ עמר, פלפל אל מצרי או אריס סאן.

ב 1964 איש אחד, קלמן קצנלסון, הוציא ספר בשם ״המהפכה האשכנזית״. כמו הרבה פעמים במקרים דומים, ישר כל ההגמוניה ה״מובילה״, מאיש שלום ועד לבן גוריון, הזדעזעה עד עמקי נשמתה, מדברי הבלע שבספר, כשבעצם הוא כתב רק את מה שהם כל הזמן חשבו, ובדרכים עקיפות גם ממשו…

לטענתו, המזרחים והאשכנזים הם שני עמים שונים. עד כאן אני לא ממש לא מסכים. גם היום, כמתנגד נחרץ לאידאולוגיה הציונית, אני לא חושב שיהדות כלשהי היא עם, אלא רואה זרמים שונים ועדות שונות שקיימים וקיימות בתוך הדת היהודית. לא פחות ולא יותר. הבדלים אני רואה אבל לא רק בין אשכנזים ומזרחים אלא בין כל הזרמים. אין יהודי עיראקי דומה ליהודי מרוקאי או בולגרי או פולני, והניסיון לאחד את יהדות המזרח תחת פרוכת אחת הוא פוגע ומשפיל, כמו להגיד שכל הסינים נראים אותו דבר.
אני מעדיף לראות שכל עדה ועדה ותרבותה היא.

אבל זה לא העיקר בדברי קלמן קצנלסון. לשיטתו, לא רק שיש שני עמים, אשכנזי ומזרחי, אלא שהאשכנזי הוא העליון והמזרחי הוא העם הנחות, שמטבע הדברים צריך להתאמץ ולהתעלות אל הדרגה האשכנזית, וזאת בין השאר גם על ידי אימוץ השפה האשכנזית- היידיש.

עד לנקודה של השפה, (הוא חשב שהיהודים בישראל צריכים לדבר יידיש ולא עברית), זה בעצם מה שכל החברה הגבוהה בישראל בעצם חשבה אז… לא?

חמש שנים קודם לכן אמר לוי אשכול: "היה יהודי כמוני שמשך שנים הרבה טען: עלייה קצת סלקטיבית… ממצרים שלחו לנו קודם כל את הנמושות… אינני יודע את מי מביאים עכשיו מפרס, אבל נגזר עלינו לקבל אותם, נדע איזה ג'ונגל אנחנו מכינים לעצמנו”…

אז איפה ההבדל?

לעניינינו:

ברשותי תקליט שדרים שהקליט דני בן ישראל, ושנקרא, גם הוא, ״המהפכה האשכנזית״. בתקליט שני צדדים מודפסים, שבשניהם אותו שיר, ששמו ביידיש ״אוך הוט אר גגסן״ או בעברית ״הוא אכל אותה״. כותרת התקליט לא נובעת משם שיר שבו, אלא עומדת בפני עצמה. השיר, ההומוריסטי, הוא בסגנון אשכנזי כשמילים ביידיש שזורות בו, ומתאר שלבים שונים בחיי גבר, בהם הוא ״אוכל אותה״… שיר קצבי, מצחיק, שבו דני בו ישראל מנגן על כל הכלים, ושר כמובן.

אין לי מושג מתי הוקלט השיר, ואין לי מושג אם השם מתייחס באמת לספר של קלמן קצנלסון, אבל נראה לי שזה (באופן פרודי כמובן), במיוחד עקב השימוש ביידיש, אפשרי…

daniBI_mahapecha

על העטיפה נכתבו בעט ובלורדים, שחור ואני מניח אדום שדהה, פרטי היוצרים והתכולה…

daniBI_huachal

 לפי מה שכתוב על העטיפה, יאיר רובין כתב את השיר לפי מקורות עממיים… אין לי מושג מי הוא אותו יאיר רובין, בויקיפדיה יש אחד שחקן, שלפי גילו מתאים לדור…

DbI_taklit

כך בוהק התקליט על הפטפון, התווית ריקה. מסתירה סודות…

סגור לתגובות.