מסע לבטן הים הדרומי

אוסף התקליטים שלי

סדרת פוסטים על תקליטים שונים, בחלקם מיוחדים, שנמצאים ברשותי לשרשור המדווח על שיפוץ הטורנס טי די 160 שלי (Thorens TD 160 Mk 2)

בגיל שלי אני מתייחס כמעט לכל הליכה, אפילו זו למכולת הטורקית שבמורד הרחוב (למרות שירידה אין כאן), כמסע… אבל אני חושב, שלא זה מה שנראה כנגד עיננו בדרך כלל (אותי מדדה עם סל קניות מבד ברחוב…) כשאנחנו שומעים את המילה ״מסע״ (יותר בכיוון של צעירים שלוחי חזון בשורטס, תרמילי גב מאובזרים וכובעי פקק… ).

אריך קסטנר, הסופר האהוב עלי מאוד, שחי בברלין בחצי הראשון של המאה העשרים, וכתב ספרים נפלאים, הן לילדים והן למבוגרים, וגם כמה תסריטים לפי הספרים, סיפר הרבה על מסעות, אמיל הילד נוסע לברלין, האדון טובלר להרים, וכמובן סיפור המסעות האולטימטיבי- המסע לים הדרומי של הילד קונרד, עם דודו רינגלהוט, והסוס על הסקטים נגרו קבלו, או בשמו של הספר ״35 במאי״.

mai35_1

אז לכבוד ה 35 במאי, שחל היום, אכתוב בפוסט הנוכחי, במסגרת הסדרה ״תקליטי התקליטיה שלי״, על הספר ״35 במאי״ כמובן, ובמיוחד על יצירתו המוזיקלית של ריק ווייקמן האנגלי – ״מסע לבטן האדמה״ (Journey to the Centre of the Earth).

rick_1

ריק ווייקמן  (Rick Wakeman) הוא נגן קלידים אנגלי, ״רוק מתקדם״, בעל השכלה קלסית, שניסה בשנות השבעים לשלב ביצירתו אלמנטים הלקוחים מאופי המוזיקה הקלסית. אכתוב עליו, אני מניח בעתיד בהרחבה, ובפוסט הזה אתייחס רק לתקליטו השני כיוצר עצמאי- ״מסע לבטן האדמה״.

ההשראה לתקליט היא כמובן ספרו של ז׳ול וורן בשם דומה, שם, בעקבות אינפורמציה שנמצאה בכתב יד עתיק, אוטו לידנברוק, מינרולוג במקצועו, ואחינו אקסל, יוצאים למסע לבטן האדמה.

כמובן שז׳ול וורן היה גם הטריגר של אריך קסטנר בכתיבתו את ה ״35 במאי״. גם אצלו יש דוד ואחיין. הדוד, מר רינגלהוט, הוא רוקח (גם הוא כלידנברוק מתעסק בחומרים…) ולאחינו קוראים קונרד (דני בתרגום הישן לעברית). עוזר המשלחת אצל וורן- הנס צייד העופות, ואצל קסטנר- נגרו קבלו הסוס…

למסע יוצאים הקסטנרים דרך דלת הארון שבמסדרון דירתו של הדוד. כמה פרקטי… הוורנים צריכים לנסוע עד להר הגעש סנפלס באיסלנד, שם השער למסעם, מסע בטרם מסע.

התחנה הראשונה, המתוארת בקצרה בספרו של קסטנר היא ביער הקסום, שם פרחי ענק, שאבקניהם מצלצלים כענבלי הפעמונים, מקדמים את פניהם.

35mai_5

דומה מאוד לתיאור היער שהמשלחת המדעית עוברת דרכו, עם פטריות ענקיות צומחות מעלה.

לפני כן המדענים מוצאים מעיין של מים רותחים הראויים אפילו לשתייה, ומנצלים את זרם המים כנתיב להמשך מסעם, בדיוק כפי שנגרו קבלו משתמש בקו המשווה כמסלול לגלגליות שלו…

35mai_7

וכמובן המפלצת באגם שבבטן האדמה, לעומת הלוויתן הכועס ביער…

35mai_2

מימין איור של טריר, משמאל של הורסט למקה

ועוד, ועוד, ועוד… צוואר ברבור, כיפת השמים החשמלית…

*******************

ריק ווייקמן כתב, ביצע בקונצרטים שונים, וגם הקליט, יצירת רוק (״מתקדם״) שנוצרה בהשראת הספר. התקליט לא ממש נראה בזמנו לאנשי השיווק כפוטנציילי לרווח או מוצלח, ולאחר גישושים וסירובים נמצא בכל זאת מי שייקח את הסיכון, ובסופו של דבר הפך התקליט לרב מכר (בפרופורציות שלו).

היצירה מחולקת לארבעה חלקים, שבעצם מכילים חלקי מישנה, הם מתארים כמה מהאפיזודות במסע. קריין מנווט בין החלקים, והמוזיקה, המאוד בומבסטית, משתמשת בתזמורת, נגני רוק, זמרי רוק ומקהלה.

rick_6

התוצאה הייתה חדשנית לזמנה, ונראה לי שגם היום יש אנשים שיראו בה משהו יוצא דופן. ריק וויקמן משלב רעיונות מעולם המוזיקה הקלסית, כולל ציטוט של גריג, עם מוזיקת רוק, והרמוניות לא קונבנציונליות. כקלידן, שנחשב היה לווירטואוז, ניגן מתוך מעגל של כלי מקלדת, בעיקר אלקטרוניים, צלילים שהיו אז חדשים בעולם הרוק, ותיאר דרכם, גם באופן צלילי, למשל את מעין המים הרותחים המבעבעים.

rick_4

האלבום היה מושקע מאוד (בדרכו שלו) גם בעטיפתו, והכיל צילומים מעוותים צבעוניים בהשראת התקליט (כמו שאומרים, יש דברים שאין להם סוף… כנראה גם לטעם רע?…). התקליט די מאפיין את התקופה. המגלומניה והצבעוניות הרבה במוזיקה, התכנים לא ממש עשירים או עמוקים, אבל מוצגים באופן נוצץ. היו יצירות טובות יותר וטובות פחות בתקופה. כמה שנים מאוחר יותר נולד הפאנק, והסגנון הפך להיסטוריה לכמה שנים.

rick_3

יער הפטריות… בעיני רוחו של האמן…

אלו המפלצות הנלחמות בים התחתון... :(

אלו המפלצות הנלחמות בים התחתון… 🙁

תקליט מבחינה מוזיקלית בכל אופן, לדעתי וטעמי, חביב ומעניין.

מאמר נוסף על הספר ״35 במאי״ כתבתי בפורטל לתרבות ואמנות לפני שנה בדיוק.

חג שלושים וחמישה במאי שמח.

סגור לתגובות.