מוזיקת מעליות

אוסף התקליטים שלי

סדרת פוסטים על תקליטים שונים, בחלקם מיוחדים, שנמצאים ברשותי לשרשור המדווח על שיפוץ הטורנס טי די 160 שלי (Thorens TD 160 Mk 2)

קשה אולי היום להאמין, אבל אני מניח שכל מעריץ או מעריך לד זפלין, אם היו אומרים לו בזמנו, שהמוזיקה שלהם תושמע מתי שהו בעתיד כמוזיקת מעליות, הוא היה אומר: ״אין סיכוי! אפילו לא, אם לפני כן רונלד רייגן יהיה נשיא ארצות הברית״…

היום, הרבה פעמים אני שומע את ״סטרווי טו הבן״ או אפילו קטעים של סגול כהה, שפעם הרעישו עולמות כרעש האולטימטיבי, בוקעים ברחש ולחש מרמקולים זולים במעלית או בחנות הכל בו, כאילו היו מוזיקה רומנטית…

כשנכנסים היום לחנות של מוזיקה משומרת, החלוקה במדפים היא לפי ז׳אנרים ותתי ז׳אנרים וחלקי תתי ז׳אנרים, שרק המומחים הגדולים מצליחים לנווט במסבך סודותיהם.

פעם היה הרבה יותר פשוט, הייתה מוזיקה קלסית ומוזיקה פופולרית, זאת אומרת- פופ. לכן לא מפתיעה התגית הבאה על התקליטים…

pinkFloyd_1

של פינק פלוייד מהתקופה. אני מניח, שמעטים היו היום טוענים, שהמוזיקה של פינק פלויד היא ״כולה״ פופ…

כשהייתי צעיר, האזנתי כמו כל בני דורי לפינק פלוייד. את התקליטים או הלהקה היו אצלנו מכנים לפי העטיפה. המנסרה, הפרה וכו׳, ועד היום אני מעריך ואוהב מאוד את היצירות שלהם עד לארובות (Animels). לאחר מכן הם פחות עניינו אותי. כמובן שאת היצירות שלהם אצרתי בתקליטים, בעיקר תוצרת חוץ.

pinkFloyd_3

לאחר שהיגרתי, הפטפון לא היה אתי, כך שתקופה ארוכה לא הקשבתי למוזיקה שלהם. באיזה שהו שלב רכשתי את המנסרה (The dark side of the moon) ב״סופר אאודיו סי די״. תקליטור באיכות מעולה. בשמחה שמתי את התקליטור בנגן, והתיישבתי במושבי להאזין למוזיקה. ואז, כשהקטע  The great gig in the sky הגיע לסיומו, קמתי באופן אינסטינקטיבי מהכורסה הנוחה, וצעדתי לכיוון מערכת הסטראו המצוינת שלי… כדי להחליף צד….

הרגלים לא משתנים… 🙂

pinkFloyd_5

סגור לתגובות.