לאור אינפורמציה שהעבירה אלי רחל מהתגובות בפוסט הקודם (תודה רחל) ארחיב מעט על התקליט שהזכרתי.
כפי שצינתי אין הרבה ברשת על האמן הבינתחומי עמי שביט. הוא נולד ב 1934 וחי ועובד בעין הוד. התקליט הוא התנסות ביצירת מוזיקה אלקטרונית שאופיה מתבסס על תאוריות הקשורות ביצירת גלי אלפא במוחנו, ונקרא לכן In alfa mood. היצירה לא מתוחכמת, או סוערת אלא מרגיעה ומדיטטיבית.
האמן השקיע מאוד בתקליט. העטיפה כפולה, הודפסה בדפוס משי, ומעוצבת על ידי עמי שביט בעצמו.
היצירה היא בת ארבעה פרקים, שנקראים- אלפא 1, אלפא 2, וכו׳. היא לטעמי לא במסורת הפסיכדלית, אלא אולי יותר במה שנקרא מאוחר יותר צ׳יל אאוט.
המוזיקה למרות שבתקליט היא על טהרת האלקטרוניקה שונה מאוד מזו של למשל קלאוס שולץ, היא יותר הרמונית ונוגעת ללב. לתקופה היא די לא שגרתית, ולא ממש מראה השפעות מאמנים מפורסמים אז (בטח לא פינק פלויד, ואפילו לא טנג׳רין דרים).
באותה תקופה היו שני עמי שביטים יוצרים מוזיקאים. אחד שדי התפרסם אז במסורת שירי הפופ, והיוצר עמי שביט שכתב את היצירה שעליה הפוסט (תודה רחל על האינפורמציה), ואם הבנתי נכון עומדת לצאת הוצאה חדשה של ההקלטה המדוברת בקרוב מאוד…
אז לא להתבלבל..
בקיצור בהחלט שונה אז, בהחלט ממבשרי הצ׳יל אאוט וגם מעניין…
Follow
עוד משהו, פחות אקדמי,
אם אתם רוצים לתאר לעצמכם איך זה נשמע, אז תתארו לכם שהתעצבנתם על כל המשרד שלכם, ולקחתם לכולם את הפלאפונים שלהם, והטבעתם אותם בתוך אמבטיה מלאה בוודקה, ואז כולם מהמשרד מנסים להתקשר לעצמם כדי לראות איפה הפלאפונים שלהם נמצאים, אז המוזיקה היא בערך כמו מה שיוצא מהאמבטיה…