על המוזאון היהודי בברלין

על המוזאון היהודי בברלין
אין ספק שדניאל ליבסקינד זכה למקום כבוד בפנתאון הארכיטקטים. המוזאון היהודי שבנה בברלין מרשים ביותר, רב עצמה ונחשב לציון דרך בארכיטקטורה בת זמננו. אין בכוונתי כאן לדון או לבקר את האיכויות האסתטיות של המבנה, שעליהם נכתב ועוד יכתב הרבה, אלא להציג נקודת מבט, שלי, שאולי שונה מהמקובל בהתייחסות למבנה זה.
ארה חציי בטרם תוצב המטרה:
אם הייתי אלוהי הארכיטקטים הייתי לוקח למר ליבסקינד את הרישיון לבנות.
אם הייתי האלוהים הכללי, הייתי הורס את המבנה.
מר ליבסקינד עשה שתי טעויות שורשיות בהרכבת […]

על מחקר המבנים

מחקר המבנים, גם אם באובייקטים דוממים עוסק, הרי מטרתו האמתית היא להכיר, ואולי אפילו להבין את האדם הניצב בצילם. מטרתו לשפוך אור הן על האנשים שהביאו לבניית האובייקט, בעלים, יזמים, אדריכלים, פועלי הבניין וכדו, והן על האנשים שחיו בו במהלך שנות חייו, ותרמו במגעם היום יומי אתו לעיצוב דמותו. חוקר המבנים הוא בעצם חוקר היסטוריה המחפש את האמת על עברנו דרך המבנים.מקורות המידע של ההיסטוריון הם בדרך כלל דוקומנטים, שמהם שואב הוא עדויות או הוכחות למציאות שהייתה. עבור חוקר המבנים […]

על מחקר המבנים. מאמר שלישי

 

שרון רז רמז בתגובה למאמרי הקודם בנושא מחקר המבנים, שחשיבות האינטואיציה באומנות רב . על כך אין חולקים כמובן, אבל לדעתי, רב חלקה של האינטואיציה גם במדע. יותר מכך, אולי אפילו חלקה במדע מכריע.
אביא כאן אנקדוטה שקראתי בספר "זמן ותודעה" של אבשלום אליצור שיצא בסדרת האוניברסיטה המשודרת, ושלצורך המאמר כאן "עיברתתי" אותה לשפת היום יום…  יום אחד בקיץ, פוגש דארווין בדרך מהשוק חבר שלו מהילדות, קלווין (זה מהצלסיוס), רואה אותו ככה מרחוק וקורא לו: אהה קלווין… מה העניינים?קלווין […]

על מחקר המבנים, מאמר שני


על מחקר המבנים,
מאמר שני
שני אספקטים למחקר המבנים. התיעוד והניתוח. לעתים מתרכזים רק בתיעוד ויוצא שכרנו בהפסד. לעתים מתרכזים רק בניתוח ולכן ערכו המדעי פחות. מחקר המבנים ראוי לו להעמיק בשני המישורים יחדיו. גם בתיעוד וגם בניתוח.
התיעוד הראשוני יכול אמנם להיות אוסף צילומים מוסברים, אך לצורך מחקר מעמיק אין בכך די. עיקר התיעוד ההכרחי למחקר הוא בציור מדויק של האובייקט, כתכניות, חתכים, מבטים, איזומטריות או פרספקטיבות. חשיבותו של  תיעוד משורטט היא כמובן ביכולתנו (היחידה בעצם) להשאיר לדורות הבאים תיעוד […]

על מחקר המבנים, מאמר ביניים.

 
על מחקר המבנים,מאמר ביניים כי אני מבסוט…

בסוף המאה השמונה עשרה בנה הארכיטקט קארל גוטהרדט לנגהנס מבנה, שכפי ששמו "תאטרון לאנטומיה" רומז, נועד ללמודי האנטומיה באוניברסיטה. הארכיטקט לנגהנס, הידוע גם כבונה שער ברנדנבורג, תכנן כאן מבנה סימטרי ברוח התקופה, שבמרכזו אולם תחת כיפה ענקית, עם ספסלי עץ המסודרים כבתאטרון, בהם ישבו הסטודנטים הסקרנים, ועקבו אחר נפלאות הפרופסורים.

כעת נעטף  המבנה בפיגומים (זה לא קריסטו…), ועובר, לאט לאט, שיפוץ כללי.כיסוי הכיפה מבחוץ הוסר. הכיפה היא קונסטרוקציית גג שנקראת כאן […]

על מחקר המבנים. מאמר רביעי.

 
למחקר המבנים חשיבות בשני מישורים. במישור אתי, ובמישור פרקטי.
המישור האתי.
אמרה ידועה של שחקני כדור הרגל היא: "אחרי המשחק זה לפני המשחק". כלאמר מה שהיה לא מעניין. נביט קדימה אל העתיד. הפסדנו במשחק שעבר, לא חשוב, כעת נתקדם הלאה. הצהרה זו חיובית היא אולי, או בונה מוטיבציה חשובה, במשחק כדור הרגל, אך מחוצה לו היא פגם מוסרי. הטענה שהעבר אינו מעניין או אינו חשוב מערערת את בסיס המוסר שלנו.
מה זה העבר? בעצם הכל. לא רק מה שקרה אתמול, גם מה שקרה […]

מחקר המבנים. מאמר חמישי.

 
אובייקט ארכיטקטוני הוא מפגש שלושה צירים. האחד- תפקוד המבנה. השני- פתרונות טכניים. השלישי- הרעיון האסתטי של הארכיטקט.יש ויתחבר ציר נוסף, שישפיע על המבנה והוא העולם הפוליטי, אך במאמר זה אתייחס רק לשלושה שלעיל.
מבנה ארכיטקטוני בדומה לצורות אומנות אחרות ובשונה מאחרות מהן, הוא יצירה ששימוש בצידה. לעתים ומנקודות מבט מסוימות, השימוש הוא אפילו המכריע בקיומה. לא נצפה מצייר שיתאים את גווני ציורו לספה שלנו בסלון, אבל כן נצפה מהארכיטקט שיהיו חיבורי מים במטבח בבתינו.
תפקוד המבנה הוא נושא ברור. לכל מבנה ולכל […]

ברלין בין דיסנילנד לג'ונגל

 
 
כשהייתי ילד היו לי שני חלומות. לבקר בדיסנילנד, ולהיות בין החיות באפריקה. החלום הראשון- כי, כמו לכל ילד, העולם הדמיוני קסם לי. לא רק כמפלט מהמציאות, אלא כמציאות אפשרית. השני- כי אהבתי חיות (ולכן אני גם לא אוכל אותן) וטבע. עם השנים החווירו החלומות, וננטשו. את דיסנילנד לא ראיתי, גם באפריקה לא ביקרתי, ומן הסתם גם לא אבקר בהם. הדהות היום ברורה לי, ואין בי צער על כך.
מדסנילנד הסתייגתי בגלל השקר, ומערבות אפריקה התרחקתי בגלל האמת.
 
לפני מספר ימים יצא לי […]

ברלין בין דיסנילנד לג'ונגל. חלק ב

 
חלק א כאן
 
 
במאמר בהקשר אחר כתבתי על שלושה וקטורים שפגישתם מכתיבה את צורת המבנה הארכיטקטוני. וקטור אחד הוא תפקיד ויעוד המבנה (או חלק של מבנה), הווקטור השני הוא פתרונות טכניים (לשני הווקטורים האחרים), והשלישי הוא הרעיון האסתטי, הקונספט, של הארכיטקט. ציינתי שבהרבה מקרים ווקטור הארכיטקט גובר ומשעבד את שני הווקטורים הנותרים, וזאת למרות שיראה לרובנו ששיווי המשקל בין שלוש הווקטורים יהיה המצב הרצוי. עוד רמזתי שם, שיש ויצטרף ווקטור נוסף שימחק את השאר- "הפוליטיקה".
מכיכר פריז המשכנו באונטר דן לינדן וירדנו לתחנת האסבאהן, […]

על מחקר המבנים. מאמר שישי.

 
 
אפלטון מספר (לא הצלחתי למצוא את המיקום המדויק, ואשמח אם מי מהקוראים מכיר, זוכר, ויאיר את עיני, היכן נימצא תיאור זה) על סירתו של אפולו (נדמה לי), שעמדה במקדש מפורסם אי שם ,ועם השנים נירקב חלק בחיפויה. באו היוונים והחליפו את שנירקב. חלף זמן נוסף, ולוח עץ אחר הרקיב. גם אותו החליפו היוונים החרוצים. עברו עוד אי אילו חודשים, ופגע הרקב בעוד חלק של הסירה, שבה שט אפולו (נדמה לי) בכבודו ובעצמו. היוונים הדאגנים החליפו חלק זה בחדש מבריק מהנגרייה […]