״אוך הוט אר גגסן״
חזרה לדני בן ישראל.
בזמנו, שנות השישים תחילת שבעים, אם הייתי מסתובב בשכונת העוני הירושלמית שגדלתי בה, והייתי שומע פינק פלוייד, סגול כהה או לד זפלין מאחד החלונות שברחובות, 90 אחוז, שמי שהקשיב לזה, היה בן עדות המזרח. רוב האשכנזים, חשבתי אז, לא שמעו מוזיקה בכלל, והייתי בטוח, שזה בעצם הפער התרבותי…
התרבות העדתית לא הייתה נוכחת, בדרך כלל, במוזיקת הרוק ה״אחרת״ שנוצרה בישראל. האוריינטציה כיוונה לאירופה. כולם ניסו לעשות מוזיקה כמו ששמה עושים. נדיר שהמוזיקה באה עם ״ניחוח אוריינטלי״, אבל אם […]
