לגבי התקליט של עמי שביט

לאור אינפורמציה שהעבירה אלי רחל מהתגובות בפוסט הקודם (תודה רחל) ארחיב מעט על התקליט שהזכרתי.
ami_1
כפי שצינתי אין הרבה ברשת על האמן הבינתחומי עמי שביט. הוא נולד ב 1934 וחי ועובד בעין הוד. התקליט הוא התנסות ביצירת מוזיקה אלקטרונית שאופיה מתבסס על תאוריות הקשורות ביצירת גלי אלפא במוחנו, ונקרא לכן In alfa mood. היצירה לא מתוחכמת, או סוערת אלא מרגיעה ומדיטטיבית.
האמן השקיע […]

מוזיקת מעליות

קשה אולי היום להאמין, אבל אני מניח שכל מעריץ או מעריך לד זפלין, אם היו אומרים לו בזמנו, שהמוזיקה שלהם תושמע מתי שהו בעתיד כמוזיקת מעליות, הוא היה אומר: ״אין סיכוי! אפילו לא, אם לפני כן רונלד רייגן יהיה נשיא ארצות הברית״…
היום, הרבה פעמים אני שומע את ״סטרווי טו הבן״ או אפילו קטעים של סגול כהה, שפעם הרעישו עולמות כרעש האולטימטיבי, בוקעים ברחש ולחש מרמקולים זולים במעלית או בחנות הכל בו, כאילו היו מוזיקה רומנטית…
כשנכנסים היום לחנות של מוזיקה משומרת, […]

לא כל יצירה מוזיקלית צריכה להזיז הרים

אני חושב, שלא כל יצירה מוזיקלית צריכה להזיז הרים כמו שיצירה של בטהובן עושה.
לפעמים צריך גם שתהיה מוזיקה כזו, שאפשר לצליליה לעשות ספונג׳ה או במשחק פוקר לרמות את החברה.
באותו הקשר אני גם חושב, שלא כל ציור צריך להיות כמו הפורטרט של ססיליה גלרני, לא עם כל ספר צריכים לחצות אוקיינוס כמו אצל דוסטוייבסקי, ולא כל אדם צריך להיות משה רבנו.
לפעמים בבינוניות יש הרבה קסם, ולפעמים רק עם הבינוניות אפשר בכלל לחיות, מה שקשה להגיד על השלמות.
בשנות השישים תחילת השבעים, היו […]

מסע לבטן הים הדרומי

אריך קסטנר, הסופר האהוב עלי מאוד, שחי בברלין בחצי הראשון של המאה העשרים, וכתב ספרים נפלאים, הן לילדים והן למבוגרים, וגם כמה תסריטים לפי הספרים, סיפר הרבה על מסעות, אמיל הילד נוסע לברלין, האדון טובלר להרים, וכמובן סיפור המסעות האולטימטיבי- המסע לים הדרומי של הילד קונרד, עם דודו רינגלהוט, והסוס על הסקטים נגרו קבלו, או בשמו של הספר ״35 במאי״.
להמשיך לקרוא

״אוך הוט אר גגסן״

חזרה לדני בן ישראל.
בזמנו, שנות השישים תחילת שבעים, אם הייתי מסתובב בשכונת העוני הירושלמית שגדלתי בה, והייתי שומע פינק פלוייד, סגול כהה או לד זפלין מאחד החלונות שברחובות, 90 אחוז, שמי שהקשיב לזה, היה בן עדות המזרח. רוב האשכנזים, חשבתי אז, לא שמעו מוזיקה בכלל, והייתי בטוח, שזה בעצם הפער התרבותי…
התרבות העדתית לא הייתה נוכחת, בדרך כלל, במוזיקת הרוק ה״אחרת״ שנוצרה בישראל. האוריינטציה כיוונה לאירופה. כולם ניסו לעשות מוזיקה כמו ששמה עושים. נדיר שהמוזיקה באה עם ״ניחוח אוריינטלי״, אבל אם […]